[ליצירה]
מוכר..... (:
זוכרת את המכתב הזה ששלחת אלינו בראש השנה לפני לא-זוכרת-מתי.
אז שוב אני קוראת את המכתב..וכמה שזה נכון! ולמען האמת,ההרגשה הזו חלה לא רק בראש השנה,אלא גם בראש השנה הפרטי-יום ההולדת.
קטע נהדר ומדגיש בדיוק את התחושות באותם רגעים!
(:
[ליצירה]
יקירתיייייייייייייי
זה מצחיק לאללה!
התפוצצתי מצחוק במיוחד מהקטע של קרית גת- זה כל כך נכון!!! (הפתרון- לנסוע בישיר)
אחותי, זה באמת מצויין.
ואדון מילון, "אולפניסטי"?
מהיכרות עמוקה ורבת שנים עם הכותבת - הייתי אומרת ש... זהו שלא. (אפילו שהיא הדריכה באולפנא שנתיים אבל שששש... לא לגלות!)
הייתה שם קללה שאמורה להסיר ספקות...
סו, אחות של אחת.
[ליצירה]
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מסר נפלא! הדרכת בבני עקיבא? פשוט מסר טוב לאלה שמדריכים או עוסקים בעזרה לחלשים... ואפילו אם לא הדרכת... התאמת להדרכה! בברכת חברים לתורה ועבודה אש! [על דרך ההלצה בלבד...]
[ליצירה]
חחחחחח
הלבד הוא ערס! גדול... אפשר להמשיך את הרעיון בזה שהבדידות היא פריחה, והשניים התאהבו...ואז המחשבה שאפילו ללבד ולבדידות יש בן זוג מכניסה לכזה דיכאון שיושב מול המחשב ואוכל גלידה עם תפוצ'יפס- חנון כזה... אחד כזה שיודע כל מה שאפשר לדעת על העולם.
[ליצירה]
אם נתעלם לרגע
מההסבר של סו שהרס את הכל (מה זו הרצינות הזו?) ...
נשאלת השאלה: מה קורה אחרי שהוא נופל? הוא קם?
ואיך בכלל נראה גשם שקם?
עכשיו כשנכנסתם לאסוציאציה...תדמיינו גשם שהוא למעשה מורכב מכדורי פינג פונג קטנטנטנטנטנים.
ש-מ-י-ח!!!
נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם...
אחת-
שלא נפלה טוב, ומאז שפיותה בספק...
[ליצירה]
עוווווווווווווף...
מקסים.
מקסים.
מקסים.
רעיון נפלא.
(כאחות של סו, חסר לי המשך של פגישה מקרית בדרך לוותיקין וסיום של "והם חיו באושר ובעושר...")