תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] משו-משו, בלי עין הרע, ה' ירחם עליך! [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... תודה על הניתוח האישיותי המעמיק. החכמת אותי! [ליצירה]
- [ליצירה] בשורה האחרונה צריך להיות מסע, לא יוצאים למשא... ומעבר לזה,הרעיון של עמדות התיחסות שונות לאותם דברים אובייקטיביים הוא רעיון טוב, אבל אולי תנסי להעביר אותו עם פחות הסברים? אולי תכתבי הסברים רק לבית 2, וגם זה בצורה פחות בוטה, ואת ההסב' לבית 1 ממילא כולם יחשבו בעצמם. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה, הלוואי ואמרנו אפילו את זה. אבל אני חוששת שאפילו "כחי ועוצם ידי וגו'" אין אנחנו אומרים. יש מן הלך רוח מובס ועייף כזה. אנחנו מרגישים את עצמנו כמי שאין לו יכולת לעשות יותר כדי לזקוף את קומתו, למרות שאנחנו לא משתמשים בעשירית מהעצמה שלנו... [ליצירה]
- [ליצירה] - ואני תפילה שידיין אפשר להציל. גם עכשיו, ברגע האחרון. שהחרב החדה תושב לנדן (ותושלך למצולות). שלא נתנסה בנסיון הכל כך מר הזה!... הלוואי שאף יהודי לא יצטרך לעקור ואף יהודי לא יעקר! ה' תרחם!!! [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] החמשיר הפותח נראה לי קצת רדוד, למרות שהמסר אמיתי בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אכפת לי איך זה יצא לך, זה נראה כאילו רוצה להראות אוירה של מלחמה (החייל ששוכב שם מתחת לרגלי החיל השני וכו'). המקרה הוא אומן לגמרי לא רע! [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת להרוס את המסיבה... אבל לא נמאס לכם כבר מסיפורי קיטש שמתחילים אותו דבר (הבחורה הבודדה, ומה טוב אם גם בגשם) ומסתיימים אותו דבר ("כמה טוב שיש שניים...") ומתפתחים באותו אופן? עם כל כך מעט מורכבות באמצע? האג'נדה היחידה שהסיפור נושא עימו היא העניין של פתיחות או מה (לתמונות עירום??), וגם זה בצורה שיותר מדי צפה על פני השטח. נו. [ליצירה]
תגובות