ותמרות עשן
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
- נשארה בתחנה
- ריקוד הדמעות, ומה הלאה
- ואמונתך בלילות - מראות מעיר האוהלים
- התחברות לשורשים
- עשיתי לך ארון
קשור אלי
- [ליצירה] לא מצליחה להבין מה זה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ערוגה נעתקת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אכפת לי איך זה יצא לך, זה נראה כאילו רוצה להראות אוירה של מלחמה (החייל ששוכב שם מתחת לרגלי החיל השני וכו'). המקרה הוא אומן לגמרי לא רע! [ליצירה]
- [ליצירה] ההסבר באמת הרס,אבל המקריות הועילה לך,אם המזל ישחק כך לטובתך או לחילופין תדעי לשלוט בו נראה לי שתעלי על שביל מענין נ.ב (חשבתי שצילמת "הליכת אצבעות",על רקע מדורה) [ליצירה]
- [ליצירה] א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (= ב. קצת אחרת, הנה מה שזה: צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : ) והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת. אני חוששת שההסבר קצת הרס.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד). צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה. אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה. 2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר. בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מרשים ביותר. נאני דוקא נהניתי מההסבר... מלכתחילה, לפני שקראתיו, לא הייתי בטוחה אם זה צילום או ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל:צווחת התרגשות והפתעה. איזה כיף לראות את קשישי האתר מפציעים מדי פעם - והשבוע זכינו לביקור של כמה אורחים חשובים.... ולעניין: סיפור חמוד כהרגלך. אבל אתה מסוגל ליותר. הקטע של הויכוח מתוק לחלוטין, אבל הסיום הוא די בנאלי וצפוי. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו באמת הותרת אותי בלי מילים. שתי הפסקאות האחרונות, והשורה האחרונה.. וזהו. מהמם, במובן המלא של המילה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את העניין של הארמז ל"מגש הכסף". יש סיבה? [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה נהדרת. חבל שקטוע באמצע, כי אפשר ללכת מכאן למקומות נפלאים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש כאן בסיס מצוין לשיר - יש לך רעיון בנוי היטב ומטאפורה נהדרת. מכאן אפשר לבנות את השיר, אבל אתה לא חייב להסביר לנו את המטאפורה לכל פרטיה. רמיזות מספיקות על מנת שאם קצת נתאמץ - נבין. בנוסף, הייתי שמחה לראות את כל השיר הזה בשפה קצת יותר מליצית, ולוותר על פרטים מיותרים: למה זה רלוונטי אם אצילומים הם מטלסקופים מיוחדים או מהחלל? לגבי כח המשיכה - אזכור יחיד בהקשר של הנמען בשיר יספיק גם כדי להבין את המטאפורה הפיזיקלית. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אין אדם בעולם שיכול להקיף בשתי ידיו את נהרות הדמעות שנשפכו וטרם חדלו להישפך. ניצן אחרי סליחות דומעות של לפנות בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה זמן עבר מאז פגש את האתר הזה שיר טוב באמת. זה מצוין, ואני עוד אחזור לכאן להתעמק יותר, אני מניחה, כי אני לא בטוחה לגבי האמירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן מוריה! כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות: -צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.) -על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש. בהצלחה! ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי לציורים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה טובה, ואפילו מאד. אולם, סוד השיר הוא בצמצום. ככל שתחזור פחות על שורה, היא תקבל את מלוא העוצמה. נסה לראות איך נראה השיר כאשר אתה דוחס אותו למינימום. להרגשתי זה רק ייטיב איתו. [ליצירה]
תגובות