[ליצירה]
חבל שלא הסברת את התגובה שלך.
אם יש לך משהו להגיד- תגידי אותו בצורה ברורה. תגובה כזאת נראית כאילו הכוונה היחידה שלה היא לפגוע, והיא בטח לא מהווה ביקורת בונה - שבשבילה יש את האפשרות להגיב.
אם, למשל, היית מסבירה שמה שכתבתי גורם לך לתחושת אי-נוחות ואפילו גועל, הייתי יכולה להגיד שזה חלק ממה שהשיר אמור להעביר ולפיכך אני שמחה על תגובתך, שמעידה על זה שהצלחתי בכך.
[ליצירה]
אני חושב שהמסר עבר טוב
אם מה שניסית זה להעביר לקורא תחושה לא נעימה, הצלחת, ובגדול. אבל קצת קשה לי לשמוע שאת מרגישה שכתיבתך היא "הקאת מילים". אני חושב שאם באמת היית "מקיאה מילים", שירייך היו לא ממוקדים (חסרי פוקוס), ואולי אפילו חסרי משמעות אמיתית, ולעניות דעתי אין זה כך! אני מאמין שמה שבאמת קורה בכתיבתך, זה כמו שקית הזלפה של קצפת:
כל פעם את מוציאה ממנה טיפה,
ולכל טיפה את נותנת עיצוב משלה,
ולמרות הכמות המועטת,
ההנאה ממנה מרובה...
תודה
[ליצירה]
כמה אנשים. פחות אחד, ועוד אחד, ו.. הופ!
נשארת לבד.
כמה אנשים, ודמיינו איך מרגיש מי שהפך כוכב בין לילה ונותק ברגע מכל הסביבה האנושית המוכרת לו, ואין לו נפש קרובה, רק כמה תאבי בצע שמסתובבים סביבו כמו דבורים סביב המלכה.
[ליצירה]
איש התווים- בדיוק! הבנת את הכוונה. תודה רבה על התגובות והמחמאות.
זהירות שביר- צר לי לשמוע, אני מקווה שזה מאחוריך. גועל לא היה המטרה העיקרית שלי בשיר, וחבל אם זה מה שעובר. טוב לשמוע את זה מכם.
חוצמזה, אני ממש לא מתעקשת על הסיווג, קרה כבר שפרסמתי תחת "קטע" ובתגובות כתבו שזה "שיר" ושיניתי בהתאם. אז אני אעשה את זה גם הפעם לכיוון ההפוך.
אבל חשוב לי להגיד, ששיר בעיניי הוא לא רק עם מבנה מוגדר וחריזה וכו', ובמקרה הספציפי הזה המבנה (או הצורה) אמור לשרת את הרעיון ולהיות מותאם לו.
שוב תודה לשניכם על הביקורת הכנה והבונה, ועל ההזדהות.
[ליצירה]
נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר...
דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ".
keep on going.