רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איפה יש מקומות כאלה? גם אני הייתי רוצה להיות בפינה השליוה והכ"כ מאפשרת הזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] מיכל - זה אם הקורא קצר-רוח. לסיפורים של טל יש קצב פנימי משלהם - נכון, איטי יותר. אבל שווה לקחת נשימה ארוכה ולהקשיב לו. למרות זאת, לפעמים צריך לשים גבול גם לזה. ובמיוחד להמנע מחזרות רבות על אותו תיאור - זה באמת מיותר... [ליצירה]
- [ליצירה] חחח.. "חייב איניש לבשומי" - גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי הרגשה שניסית בשיר הזה להביע את מה שהוא מעבר למילים - או לפני המילים. אם לא השורה "צעקה ברקות" הייתי אולי יכולה לזהות את ההד בעצמי שעונה לתחושות שציירת. הצעקה הזאת מפריעה לי. בכל אופן, אהבתי את ה"לרחם חומרים כהים\ שלא ניתן לנחמם" - כמו איזשהו כאב מאוד ראשוני. ואהבתי את כל צורת ההבעה. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לכם שעדיף להשמיט את הבית השני? [ליצירה]
- [ליצירה] "and in the end the love you get is equal to the love you give" הביטלס. [ליצירה]
- [ליצירה] מזויע!!! מזויע! זה מה שיש לי להגיד! זאת אומרת, לא הכתיבה. הכתיבה טובה, כמובן, כמיטב המסורת הצינית של ימינו. "מפוקחת", הם היו קוראים לזה, ואני סתם חושבת לי... כמה יותר קל (לכולנו, מסתבר) להרוס מלבנות. להמליך את היאוש עלינו למלך, לסגוד לנחש ביודעין.... מה רצית להגיד פה, הדס? ש-"עזב ה' את הארץ"? שהאדם הוא קליפת-כלום נבובה (ולכן) מלאה בעצמה? רצית להציב מראה בפני כל הכיעור של העולם הזה, של האדם שבתוכו? אבל בשביל מה?... הרי לכיעור כולנו כל כך מודעים כבר, מודעים יותר מדי, מודעים עד אובדן-כאב... אולי הגיע הזמן (להתאמץ ו-) לחשוף את היופי? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... למה בחרת בדימוי מעולם הכביסה? [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שיש כאן רמזים לדברים אישיים שמי שלא מכיר את חייך הפרטיים לא יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- 1.אל תבלבלי בין הישות הממוסדת הנקראת "מדינת ישראל" (שיכלה להתקיים עקרונית גם באוגנדה), וביןארץ ישראל, מולדתו ונחלתו של עם ישראל לעולם. 2. חבל קטיף שנעקר הוא חלק מארץ ישראל, ומשם הגלו יהודים, נקודה. אומנם הם לא הוצאו מחוץ לתחומי הארץ אלא עברו למקום אחר בארץ ישראל, אבל *משם* הם הוגלו. [ליצירה]
תגובות