על האף גיליתי נמש
המעיד שעשיתי, אמש,
אהבה עם השמש
(בלי אמצעי הגנה).
בואי בשלום
-
חיה ובועטת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה מתוק! (יכול להיות שכדאי לוותר על הסוגריים, נדמה לי שהם קצת מקהים את החידוד, אבל אני לא בטוח) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, מתוק, צעיר, חינני, מרענן להפליא.. ראוי להיות מוכתר למשפט החמוד ביותר של השנה.. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט... אני עם הסבתא. [ליצירה]
- [ליצירה] יו. איזה כיף לחייך ככה באמצע הלילה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אמש זה לא ביטוי לערב? כי יש בעיה מסוימת לדבר עם השמש בערב, לפחות לחלקנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק :-) [ליצירה]
- [ליצירה] עליתם עלי... אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש. מסתבר שכאן, זה עובד אחרת. הממ, מה נעשה? אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס? אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] הם ההורים שלך?!? ואני חשבתי שהיה ביניהם משהו אפלטוני בלבד.. ו"אמש" אפשר לומר על הכל. (לפני אמשיים, למשל, הייתי בבריכה). :)) [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם תגובה יותר מהראש יש משהו ביצירותייך ש'תופס' אותי כל פעם מחדש. אם אנסה לדייק ולהגדיר מהו - כנראה זוהי היכולת המופלאה להביע במס' מילים מדוד ומדוייק כ"כ הרבה שאצור : הבית הראשון, לדוגמה. המתח שנוצר בין הריחוק, לכאורה, במילים המדודות לעוצמה המבוטאת על-ידם, משמש כשדה מגנטי ענק המושך אותי קרוב-קרוב פנימה. (ניסיתי להגיב מהראש והלב שוב התערב...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הפעם צר לי חתלתול, הפעם לא אצטרף למהללים. אתה בודאי יודע עד כמה אני מוקירה את יצירותיך ומילותיך, ודברי שלי באים ממקום של הערכה עמוקה. התחושה בעת קריאת הסיפור, היא של סיפור חינוכי. מסר, מוסר השכל. מאחר ודומה שהסיפור נועד לשרת מטרה זו, כל הדמויות בספר, מאופיינות בעומק לא מספק ובחד מימדיות - אמת מול שקר, רגישות מול אטימות, צדק מול עוולה. מהיכרות עם יצירותיך הקודמות למדתי על הדרך המופלאה שלך להעביר באופן רגיש ומדוייק סיטואציה מסויימת, הלך נפש, וזאת באופן מושכל, לא מתחנף ואינטילגנטי. כאן, לצערי, אני חשה שהסיטואציות פשטניות, מובנות מאליהן. אמנם קיימים רעיונות מעניינים (שמות הדמויות, המציאות העתידנית המתוארת), אבל הסיפור חסר את נגיעת מכחולך, שיפיח בו נשמה, את אותו מבט עמוק וייחודי שהכרתי ב"אטרופיה", "אפסילון", ו"הרצאה קצרה בדבר טיבם של מספרים" (רשימה חלקית בלבד...). (לא בקלות נכתבו המילים שלעיל. מקוה שהכונה הובנה) [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, יצירותייך מותירות אותי נרעדת, נרגשת ומחוסרת נשימה. תודה לך, ערוגה יקרה. ------------------------------------ ותודה גם לך, מ"ס. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה למ. סבתא קודם כל, תודה על התגובה האוהדת. ולגבי סוגיית סיווג הקטע - פה נכנס הדיון מהי שירה. אני מודה שבקיאותי בנושא היא דלה, ואני מסתמכת רק על ידיעותי כחובבת המילה הכתובה והחרוזה. אני מאמינה שבעידן המודרני החוקים שמאפיינים שיר (משקל, זרימה מסויימת, חריזה) הורחבו ונמתחו, ותחת ההגדרה של שירה יכולים להתקבץ יצירות שונות זו מזו במבנן הטכני. בכל זאת, בחרתי להגדיר את הקטע שלעיל כ"קטע" בכדי לא להיות צמודה כלל למערכת חוקים, מצומצמת או מורחבת ככל שתהיה, בצורת ההגשה. כך יכולתי לנקוט חירות גדולה יותר בבחירת המילים, בשינוי המקצב ועוד. בגדול- משתדלת ללמוד ללכת לפני שאתחיל לרוץ :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו את זה קודם... ובכל זאת - "ללמוד לעוף נגד כיון הגעגועים". משפט ענק. [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית כי"ח נראה לי שפספסת משהו. מה בין עשר המילים שכתובות לעיל - לסטיגמה, הכללה, ובנים (ברבים)?? כאן יש קול יחיד של מישהי שדוברת את עצמה, ממקום שבו החוקים ואיסורים אינם אורחים קרואים. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אפלטוני כשהם היו בני 16 הקשר היה אפלטוני. את יודעת - "ידידות". אבל כשהוא היה ב"הסדר" והיא בשירות לאומי , הם קלטו שיש כאן משהו קצת מעבר.... [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבה קצת באיחור יופי של קטע! אתה יודע איך 'לתפוס' סצינה ולהעבירה לקורא. מרגישה כאילו אני ממש נמצאת שם, מעבר לכתפך.... [ליצירה]
- [ליצירה] אסופיתי אני בטוחה שאת מכירה. אם לא, נא להכנס ב"שירונט" ל"תפילת יום הולדת" ולקרוא את המילים המקסימות בפשטותן של תרצה אתר. ומזל טוב, גם לך... [ליצירה]
- [ליצירה] איטית שכמוני בכל זאת הגעתי לכאן - למרות הכל. ואיך שהתמוגגתי. את מצויינת! [ליצירה]
תגובות