[ליצירה]
יש כאן עליה ומורד של תקוה, כדרך הגלים העולים ויורדים . בהתחלה הגל הוא סמל לתקווה, לאחר מכן נשבר ולאחר מכן שב להיות גל מלא תקוה . הצדפים בחוף זה פן ציורי מאוד בעיני. אהבתי מאוד, ריגש אותי מאוד, עושה טעם של מזרקה של שיר. אז תודה רבה .
[ליצירה]
אוי ואבוי!
"במותי אפסיק להכעיסך"??
" חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה"
ובחרת בחיים, ולא במוות! גם לא כמטאפורה, גם לא "עליך". ה' לא מעוניין בכלות הנפש, ב"רצוא" ללא שוב! זה היה חטא נדב ואביהו לפי פנימיות התורה.
ה' רוצה ש"נחיה עליו", לא שנמות עליו!...
[ליצירה]
כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים"
אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם.
אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך"
בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין
על פשעינו וחטאינו.
אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא
עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים.
והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים.
ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית
כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו.
המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל
[ליצירה]
אהבתי מאוד
הקשר אהוב לי מאוד.
ואפילו שהחלק הראשון אולי אמור לתאר עולם קשה,מציאות דורשת וכואבת ואף מכשילה אולי , מדבריך יוצא חזון של תקווה ומשמעות , ממשות של קשר מוביל מוליך ודואג , אוהב מאוד.
אולי אפילו אני קצת מצר וחושש על אובדן עולם מתוק זה בחלק האחרון .. ואולי ה"בא" של החורבן של העולם כפי שאנו מכירים אותו והעולם המתוק ובעל הערך והקשר.
תודה רבה לך :C !
[ליצירה]
לניר יוסף , תודה חמה על תגובתך הקורנת...
אגלה דעתי ששלושת הבתים בהתאמה כדברי חז"ל אלפיים תוהו ,אלפיים תורה,ואלפיים משיח.
ולך ורד היקרה !ברכתך כמטר על נפש שוקקה...
אמן ,כן יהיה רצון.
[ליצירה]
ואוליי...לא היו הדברים מעולם...
כי חרב ביתי ושערי תפילה ננעלו,
ואשמע את תפילתכם ,ולא החרשתי אל דמעתכם,
חולשה יש בי אליכם ,ילדי היקרים,ומתאווה אני
לתפילתכם , ילדי הצדיקים.
המשיכו וקראו אלי בגרון,ולא תחשכו,
וכל פמלייאת מלאכים שלי,מורידים דמעות עימכם,
על בני היקר ,אחיכם ,מחמדי,
אשר שמחה בו לעולם ודיצה לעולמי עד,
על כן נתתי שמו גיל -עד,
אך במקום גילה ,יש עצב ונהי...
קול בכי תמרורים...
ואשמע עוד צעקתכם ,
והקול ,קול יעקוב ,חוצב רקיעים,
ומזדעזעים אמות הסיפים...
אוהבכם אני ילדי היקרים,
לא צר אויב ומתנקם אנכי,
ואכן צריך אני אתכם ,ונשמתכם תקיימני,
ומבטיח אני לכם ,שאין תפילה שבה ריקם,
הקשבתי ,גם הקשבתי,לקול תחנוניכם,לקול זעקתכם,
ואשיב את גיל-עד לביתו ,ועוד ישמע בהרי יהודה
ובחוצות ירושלים ,קול ששון וקול שמחה.
המשיכו למלא מכסת צעקתכם בקוראיכם אלי,
והבקיעו לרוב שערים...
כי מבלעדיכם ילדי,
מי יקרא לי א-לוהים...
[ליצירה]
עולמך תראה בחייך
על כך נאמר "עולמך תראה בחייך"
והמסך יורם ,והחושך יבולע לנצח.
ובנות העלוקה יאמרו הב הב,
הב לנו ללא תחתית וסוף
שנוכל אך להשפיע , ולנצח לאהוב...
מאוד נהניתי מכתיבך...
[ליצירה]
לב של אבן ליבו
ליבו,לב של אבן
ופרפרים של תשוקה פרפריו
אין בחדריו,אהבה
אלא פעימות תאווה טהורות
ואין בנמצא זכרונות העבר
אלא אהבה מזדמנת
שאינה תלוייה בדבר.
דוד
[ליצירה]
תודה
תודה למאיה על השתלבותה בנוף השקיעה,במחזה
הקסום ביותר של הטבע,אשר בכל פעם ,לא נס ליחה של ההתפעמות של חדרי ליבנו,מהשחקנית הראשית,תחת עיניו של הבמאי הטוב ביותר ביקום.
[ליצירה]
אף על פי
את קריאתך שמעתי,
ואיני מתמהמה
ואיני חומק
ואיני שואל.
והזמן.....?
הזמן הוא תעתוע של הדמיון.
ואני כאן,ומעולם לא הלכתי שאשוב.
האלוקים שבך,הוא האלוהים שבי.
המתיני וצפי לבואי...
ואף על פי שאתמהמה...
בכל זאת חכי לי,בכל יום שאבוא...
שיתגשמו משאלותייך...
וכמיהה שבך,תתמלא בסוד עליון...
[ליצירה]
שלום ליוצר הנכבד!
צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש
והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך.
עשויים מגעגוע
והנה הוא כמציץ בין החרכים
ונפשנו יוצאת בדברו
והלב בוער,
הנה עוד רגע ,
ואנחנו בהיכל
ופרפרים במחול אגדי
עוטפים את שנינו,
ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו,
ונפקח עינינו
והנה אל מסתתר הוא,
ונבקש את שאהבה נפשנו
ולא נמצאהו
וירדפנו שומרי החומות
וישליכונו ארצה.
וטעם האהבה עדיין בפינו.
ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו.
אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה.
ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס
שיורידונו בתחנה הבאה,
כי אנו לעולם עשויים מגעגוע
לאהבה רחוקה.
הזכויות לשיר שלך הם.
[ליצירה]
ועל כך נאמר ...נר מצווה ותורה אור...
ללא המעשה לא יתלבש האור...
כי לא יתכן אור ללא פתילת הנר,ויהיה הוא מופשט מלב.
אך...גם לא יתכן המעשה בלבד שהוא הכנה לקבלת האור, אשר יחיה ויאיר בכל תחומי החיים.
נכסף
[ליצירה]
ליאורה היקרה!
התורה המדהימה שלנו מלמדת אותנו להיות מושלים,ולא עבדים, להיות כאלוהים (ותחסירהו מעט מהאלוהים)
להיות אדונים זה אומר להיות חופשיים מכל דבר האוסר והמזיק והכובש את רוחנו.
ועל כך אומר שלמה המלך "טוב ארך אפיים מגיבור , ומושל ברוחו מלוכד עיר"
יצר לב האדם רע מנעוריו , והגבר שאת רואה ברחוב ,דתי או לא זה לא משנה ,כל גבר נשלט ע"י יצרים הטבועים בו מרגע היותו אדם,וכל תפקידנו לאלף את השור ,ואז נהיה חופשיים לרכב לאן שליבנו יחפוץ. (מבחינתי האישה היא מושלמת לכן איני מזכיר אותה).
כך רק שנסיר מעלינו את אזיקי החברה אשר מסבבת אותנו ומשעבדת אותנו,רק אז נוכל להבחין במשהו מהטוב שמשפיע עלינו הבורא בכל רגע ורגע.
די עם תחרויות של אופנה ,וכסף ופייסבוק ,ופוליטיקה ,וזימה, ושקר במסחר ללא סוף ,ודתיים וחילונים,וערבים ויהודים,ושנאה ,וכעס,וסטרייטים וגאים ,ושמאל וימין ואמצע ,ופיגועים ,ונקמה ,וקללות ונאצה ו...הרשימה ארוכה ,ויקצר המצע מלספר רב.
לכתוב ואהבת לרעך כמוך...דמעות בעיני מרוב שמשפט זה כבר כמעט ואיבד מתוכנו וזיו הדרו בעיני העם,ועטוף הוא היום במעטפת קלקולים אשר מונעים מליבנו הערל לראות את האמת, ולא בשמיים היא... "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך..." והיום לצערי ניתן לראות שאין אנו מסוגלים לברור לעצמנו ולהבין מה באמת שנוא עלינו,כדי שנוכל לקיים משפט זה בפשטותו הנפלאה.
שאי ברכה ליום שכולו טוב
באהבה
נכסף
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה