[ליצירה]
מטרת בריאת סיבת העולמות לא הייתה אלא להוציא לאור שלמות פעולותיו וכינוייו ,ומדרך הטוב להיטיב , וכל רצונו יתברך להיטיב לנבראיו, מרב אהבתו אלינו.
לכן חובה עלינו לאהוב זולתנו באותה מידה שהבורא אוהב אותנו. עלינו לדבוק בו יתברך ,והכיצד?
עלינו להידבק במידותיו ,וכך נממש את תכלית הבריאה
"ואהבת לרעך כמוך" כי אנו חלק והוא כל ,וכל חלק וחלק מצטרפים לחשבון גדול ,ואין הבדל בין חלקיו.
ודי למבין.
[ליצירה]
סערת שקט
מעצים ביותר.
לימור, זה מדהים נסחפתי בקריאתי ,כבתוך מערבולת
כבתוך סערת שקט , כבעין הסערה אשר שם אך שקט ודממה,
הטבת לצמררני ,אהבתי את שאון השקט הניבט מסערתך את,
ולאחר...דממה.
יפה עד חמדה.
[ליצירה]
רצון
קראתי את שכתבת ,כמה וכמה פעמים
כדי להבין ,את שהבנתי כבר בקריאתי הראשונה,
הארת לי פתח להבין את רצוני שלי,
תודה
דעי שהתענוג מבטל את הרצון , ואם יש לנו רצון לאין סוף , כך התענוג יהיה אין סופי.
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה
[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
[ליצירה]
ירושלים
בתי
קושרת את לי כתרים בשירייך,
אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה
אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי
כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה
ומדוע תחושי אורחת?
כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה.
שלך
ירושלים