[ליצירה]
מזל???
שלום למשה!
חייב הייתי לכתוב לך זאת בשמו של אלקים
אם אינך מזההה אותו באכזריות
אם אינך חש אותו בכאב
ואם אינך רואה אותו באטימות
אז מזל הוא באמת שרשמת אלהים ולא אלקים.
כי אלהים שייך למזל - אך אלקים הוא מעליו.
[ליצירה]
שלום ליוצר הנכבד!
צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש
והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך.
עשויים מגעגוע
והנה הוא כמציץ בין החרכים
ונפשנו יוצאת בדברו
והלב בוער,
הנה עוד רגע ,
ואנחנו בהיכל
ופרפרים במחול אגדי
עוטפים את שנינו,
ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו,
ונפקח עינינו
והנה אל מסתתר הוא,
ונבקש את שאהבה נפשנו
ולא נמצאהו
וירדפנו שומרי החומות
וישליכונו ארצה.
וטעם האהבה עדיין בפינו.
ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו.
אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה.
ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס
שיורידונו בתחנה הבאה,
כי אנו לעולם עשויים מגעגוע
לאהבה רחוקה.
הזכויות לשיר שלך הם.
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה
[ליצירה]
לעולם לא נבין כוונה של מילה ,
אם לא נדע את קצה הבנתה,
ורד , אותיותייך הן כלי מחזיק ברכה,
ובצירוף נהדר מתחברות הן במחול ,וזיו אורן
ניבט לעיניים שיודעות טיבן.
שירך כתפילה ממש,ואמא לעולם אינה מאכזבת
ועל אבא לוחצת , להשפיע עלייך מחסדיו המרובים.
ואני מוסיף כי ברצוני להענות תחילה:
אנא ה' קבל תפילותיה של ורד מהראש ועד לסופה.
[ליצירה]
ליאורה היקרה!
התורה המדהימה שלנו מלמדת אותנו להיות מושלים,ולא עבדים, להיות כאלוהים (ותחסירהו מעט מהאלוהים)
להיות אדונים זה אומר להיות חופשיים מכל דבר האוסר והמזיק והכובש את רוחנו.
ועל כך אומר שלמה המלך "טוב ארך אפיים מגיבור , ומושל ברוחו מלוכד עיר"
יצר לב האדם רע מנעוריו , והגבר שאת רואה ברחוב ,דתי או לא זה לא משנה ,כל גבר נשלט ע"י יצרים הטבועים בו מרגע היותו אדם,וכל תפקידנו לאלף את השור ,ואז נהיה חופשיים לרכב לאן שליבנו יחפוץ. (מבחינתי האישה היא מושלמת לכן איני מזכיר אותה).
כך רק שנסיר מעלינו את אזיקי החברה אשר מסבבת אותנו ומשעבדת אותנו,רק אז נוכל להבחין במשהו מהטוב שמשפיע עלינו הבורא בכל רגע ורגע.
די עם תחרויות של אופנה ,וכסף ופייסבוק ,ופוליטיקה ,וזימה, ושקר במסחר ללא סוף ,ודתיים וחילונים,וערבים ויהודים,ושנאה ,וכעס,וסטרייטים וגאים ,ושמאל וימין ואמצע ,ופיגועים ,ונקמה ,וקללות ונאצה ו...הרשימה ארוכה ,ויקצר המצע מלספר רב.
לכתוב ואהבת לרעך כמוך...דמעות בעיני מרוב שמשפט זה כבר כמעט ואיבד מתוכנו וזיו הדרו בעיני העם,ועטוף הוא היום במעטפת קלקולים אשר מונעים מליבנו הערל לראות את האמת, ולא בשמיים היא... "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך..." והיום לצערי ניתן לראות שאין אנו מסוגלים לברור לעצמנו ולהבין מה באמת שנוא עלינו,כדי שנוכל לקיים משפט זה בפשטותו הנפלאה.
שאי ברכה ליום שכולו טוב
באהבה
נכסף
תגובות