כ7
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] הי ליאורה... מסקרן??? , פתוח לדמיונך [ליצירה]
- [ליצירה] "אומרים שאני אינני אני ,אז מי אני בכלל...." [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו... שוב אין מים אהבתי את הזדהותך עם כנרת ארצנו, שבלעדיה, אין טעם לחיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ואיך אוכל אשיב פניך ריקם שחנותי פתוחה לרווחה ומקיף אנכי לכולם היד כותבת והפנקס פתוחה וכעת הכל מתוקן לסעודה לא עוד תבקש נפשך כי אין לי עוד בעולם מלבדך עכשיו שנותרנו אני ואתה [ליצירה]
- [ליצירה] ידידי משה , חלילה לי מלסתור דבריך אף במשהו, גישתי היא שכל מילה כתובה או נאמרת ,יש לה מקום ביצירה האלוקית. והיא כמקור מים חיים ואף אצבע אלוקים. בנקודות לתשובתך , אומרים חז"ל מה היתה סיבת בריאת העולמות ? אלא להטיב לנבריאו. הרב שניאור זלמן מלאדי זצ"ל "מטרת בריאת העולמות כולם,היא כדי שאנו נהפוך אותם לדירה בה ה' מרגיש בבית" אכן אנו חיים "בעולם הזה" ואין לו לדיין אלה מה שעיניו רואות , וזה ... העולם הזה ואין אחר. ואין לחיים קשר עם המתים אז מהיכן הרצון העז שטבוע בכולנו בלי יוצא מן הכלל ,להתקשר אל העולם שמעבר. הרי הגיון פשוט הוא , לעולם לא יוולד בי רצון למשהו שמעולם לא היה לי, כמו הדוגמא המפורסמת לעולם לא יהיה בי רצון לאצבע שישית ואפילו אין לי לחשוב על כך ולהתאמץ להשיג אצבע נוספת. אז מהיכן הרצון וההשתוקקות לעולם הבא? אומר הרב אשלג זצ"ל , אנו נמצאים במצב הב' שהוא המצב של העולם הזה שבו יש את העבודה , אך האמת שאנו מצויים כבר בשיא קומתנו ותפארתנו במצב ה ג'. והעונג והאהבה שאנו חווים ממש במצב ה ג' , מאיר לנו כל אחד לפי השתוקקותו, ולכן הרצון להיות בגמר מושך אותנו אל העולם שמעבר , שוודאי ממתין הוא לאנושות כולה , והוא כגלד בצל על עולמנו זה, ורק ממתין שנפשוט את בגדי אגו שלנו, ותשועת ה' כהרף עין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ונכון "ואהבת את ה´ אלוקיך" "ואהבת לרעך כמוך" ואהבת - כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח, כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף. אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא. ואהבת – כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך., בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב , או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה., זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה – מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע.. ואהבת - לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה. ואהבת – לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית, כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, – שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה., זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה.. [ליצירה]
- [ליצירה] כחבד,חגת,נהימ "והבור ריק אין בו מים...." [ליצירה]
