[ליצירה]
לב של אבן ליבו
ליבו,לב של אבן
ופרפרים של תשוקה פרפריו
אין בחדריו,אהבה
אלא פעימות תאווה טהורות
ואין בנמצא זכרונות העבר
אלא אהבה מזדמנת
שאינה תלוייה בדבר.
דוד
[ליצירה]
תודה
תודה למאיה על השתלבותה בנוף השקיעה,במחזה
הקסום ביותר של הטבע,אשר בכל פעם ,לא נס ליחה של ההתפעמות של חדרי ליבנו,מהשחקנית הראשית,תחת עיניו של הבמאי הטוב ביותר ביקום.
[ליצירה]
שלום ליוצר הנכבד!
צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש
והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך.
עשויים מגעגוע
והנה הוא כמציץ בין החרכים
ונפשנו יוצאת בדברו
והלב בוער,
הנה עוד רגע ,
ואנחנו בהיכל
ופרפרים במחול אגדי
עוטפים את שנינו,
ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו,
ונפקח עינינו
והנה אל מסתתר הוא,
ונבקש את שאהבה נפשנו
ולא נמצאהו
וירדפנו שומרי החומות
וישליכונו ארצה.
וטעם האהבה עדיין בפינו.
ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו.
אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה.
ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס
שיורידונו בתחנה הבאה,
כי אנו לעולם עשויים מגעגוע
לאהבה רחוקה.
הזכויות לשיר שלך הם.
[ליצירה]
הי עינת, השלום והברכה נתונות לך,
מה סתומים ונעלמים נביעותייך,
הנך כותבת כמגלה טפח וכמכסה טפחיים,
מאתגרת את במילותייך...
וזרועות שיכלי קוראים שוב ושוב,
מנסים לגלות צפונייך.
לכאורה נראה "עשה רצונך כרצונו"
ומה הוא רצונך שלך?
שיעשה בך כרצונו.
וכך יתגלה רצונך בו.
"פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה"
אשמח להסבר
שבת שלום
ניכסף
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה
[ליצירה]
רצון
קראתי את שכתבת ,כמה וכמה פעמים
כדי להבין ,את שהבנתי כבר בקריאתי הראשונה,
הארת לי פתח להבין את רצוני שלי,
תודה
דעי שהתענוג מבטל את הרצון , ואם יש לנו רצון לאין סוף , כך התענוג יהיה אין סופי.
תגובות