[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
[ליצירה]
עצימת עין
ליאורה היקרה!
המאבק ביצר הרע בנושא זה ,אינו אפשרי כלל וכלל,
לא ניתן לבער את היצר הזה ואף לא לתקנו . זה אחד מסוגי היצרים ש"אם אין הקב"ה עוזרו ,אין הוא יכול לו"
ואין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים.
וזה יתוקן רק בימיו של משיח בלבד, משיח פרטי ,או משיח כללי.
אכן אנו צריכים לעבוד על הטבעים שלנו ,אך יש דברים שלא מנסים לתקן לבד ,אלא יש לנו רק להמנע ולברוח מהם כמו מאש.
דעי!!! שהאדם נמצא במצב "הארה" מאור התורה וזוהר הרקיע, אשר מחיה אותו מבלי הפסק... (וזה מדהים!) אז כלכך שומרים מכל דבר אשר עלול בטעות להוריד אותנו ממדרגתנו.
מקווה שהבנת... אבל מי שעולה בסולם ,קורא שורות אלו
וודאי מחייך בנועם רב.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה מאוד
יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך...
התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש...
ח"ח ליאורה
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
ירושלים
בתי
קושרת את לי כתרים בשירייך,
אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה
אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי
כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה
ומדוע תחושי אורחת?
כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה.
שלך
ירושלים
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה
תגובות