הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לפעמים איך יכולה שורה אחת, כמה מילים, להכיל הרבה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם הרבה ניגודים בחיים של כל אחד ואחד. אני מאחלת לך, שגם בגיל 30, 50 או אפילו 100, עדיין תדע איך להרגיש נער, אבל כשצריך - תוציא את המבוגר מהמגירה... [ליצירה]
- [ליצירה] חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו.... המון בהצלחה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ע-ו-ל-ה-!-! [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] שובניסט אחד! ככה אתה מנסה לקטלג אותנו? פלא שאתה נשאר לבד??? חמוד לאאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לאכול איתך גביע שלישי? זה מאוד נחמד לאכול גלידה לבד, אבל בשניים זה יכול להיות אפילו יותר... דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. מבוסס בעיקרון קצת על "שירי סוף הדרך", אבל הסוף עושה את ההבדל... [ליצירה]
- [ליצירה] חס וחלילה! בשביל מה אנחנו בעולם? הקב"ה כבר קבע מה קודש ומה חול. תפקידנו הוא: לקדש את עולמו... כל אחד בנפשו פנימה עושה את ההבדלה הזו כל יום, בעזרת הכוחות שד' העניק לנו בטובו.... [ליצירה]
תגובות