הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע? לפעמים גם כשאני מסתכלת, אני רואה אדם זר שמביט בחזרה. אתה רוצה רמז? אני לא מסתכלת במראה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! ( קצר וקפיצי, בטון של הפתעה כזאת...) נשארתי עם 2 גבות מורמות ופה קצת פתוח שיכול להשמיע רק: יו! אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, המבנה והקצב של השיר. זה גם מוסיף שאין נקודות, בעיקר בסוף. לגבי הנושא - מה נעשה? הכל תלוי בנו. כל מעשה קטן משפיע, ונקווה להמשיך להעביר את האור. נסי לחייך לאנשים מבוגרים ולומר להם בוקר טוב, סתם, בלי סיבה ומבלי להכירם, תראי איך תאירי את יומם... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר בנוי בעיקר מהחסרים, אנחנו לא יודעים מה הוחסר ואנחנו לא יודעים מה נכתב. גם הסיטואציה כללית וללא פרטים והשיר קצר ומקצר באינפורמציה. דווקא זה מה שיפה בעיני. קיטשי? נכון. זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת, אבל יש בזה. אז מה? גם את צריך... (במינון!!) [ליצירה]
- [ליצירה] זה רק אני או שעוד מישהו חושב על יחסים אחרים? מצטערת, אבל קראתי שלוש פעמים וזו עדיין האסוצאציה העיקרית... [ליצירה]
- [ליצירה] כל מילה שאגיד וכל שורה שאכתוב יתגמדו אל מול הקשיים. כי גם הטוב שבמשפטים לא יעביר את עוצמות הרגש שעברו בי כשקראתי את השיר. חזקי ואמצי, הלוואי ותלכו ותשובו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מרגישה שיש משהו שפיספסתי בשיר, כאילו יש רובד נוסף שאינני מצליחה להגיע אליו. האמנם זהו סיפור התפוח בלבד, או שיש עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] ואנחנו נשמח להגיב ולבנות... אבל אנחנו צריכים עוד.... וחוצמזה סוכות זה זמן מצויין, אדון "מה נסגר"... ברוך הבא [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש אהבתי! כרגיל אני לא בטוחה שהכל הבנתי, אבל יש פה זרימה מעולה וכוחות מהבפנים של הבפנים וכאב ו... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חלמונית יקרה, בדרכ אינני נכנסת למה שכתוב לידו קטע, והפעם דווקא נכנסתי. והאמת, היה שוה! מלבד זה שהקטע מקסים, וכתוב בחן, אני מניחה שזה פשוט משקף קצת את כל אחד מאיתנו: מחשבות שצומחות והולכות ומסתבכות ובסך הכל, הן תלויות בכלום. והגיע הזמן שנרים ת'ראש ונכיר בכך. ומצד שני אולי האבוקדו יעבור לחלקת שדה או לגינה ביתית קטנה. למשהו שרוצה. אהבתי. [ליצירה]
תגובות