בהפסקה יצאנו לאכול.
את דיברת על לאו-צה
ואני בהיתי בך שותה שוקו.
את אומרת שרזית
ואני משמין עם כל שלוק.
אחר כך, בחזרה,
לקחת את ידי ואמרת
"קרה"
כשהפניתי גב
כעסת ואמרת שאני קר.
אני
יורה מבטים
שלא תראי.
[ליצירה]
השמעת את דברך. כעת הס ותן לקהל לקרוא.
א ל ת ש פ ו ט !!! אל תשפוט אל תשפוט.
שקר? בשבילך. והפעם השקר שלך הוא סובייקטיבי.
כן, כן, סובייקיטיבי. הישמר לך בעולמך אך אל היזהר לך מלשפוט אחרים על סמך השקפת עולמך שלך.
ושוב..
( אלא אם כן אתה רוצה לכתוב לנו משהו חדש).
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.
תגובות