החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
[ליצירה]
...
החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
[ליצירה]
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
אודיה וערוגה- בצילום המקורי המסגד חד יותר ובפוקוס, כרגיל..העלאת הקובץ לאתר פוגמת באיכותו.. אבל גם בצילום המקורי יש תחושת FLAT, אין עומק, ואני לא מצליחה להבין למה. קיוויתי שתוכלו לעזור לי.. (הבד הזה הוא סוג של יוטה שהתנפנפה מעל דוכן, צילמתי כאשר שקעה מטה-ולא רואים את זה בכלל בצילום..אולי מרחק היה עוזר?)
[ליצירה]
צחקתי תוך כדי כיווץ גבות (פעולה מוטורית מורכבת,אתה צריך לנסות פעם). אתה שנון ומשעשע, אבל לחלוטין לא ממוקד. נסה לזכור שגם אנחנו פה, ואסוף את רצף האסוציאציות לכדי סיפור.
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
תגובות