[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
ואני אוסיף:
"שורש האמונה הוא גם שורש הכפירה". משפט שנאמר ע"י (אם אינני טועה)- רבי משה קורדובירו, חכם מקובל במאה ה-16 שחי בצפת. יכול אתה להסתכל על כ-ל תופעה (בטבע, בהסטוריה וכו')- בעיניים מאמינות, אך גם (אם תשתדל המון, אם תעשה זאת פשוט "להכעיס")- בעיניים כופרניות. וכפי שכבר נאמר למעלה: זה הכל "תלוי בך"...
[ליצירה]
גם סופרת
וגם ציירת! איזה יופי! עוד עוד, רוצים עוד..!
[ליצירה]
[ליצירה]
חרטה וקבלה לעתיד
אכן, תהליך התשובה של לי (לענ"ד)- הוא תהליך נכון. קודם-כל מתחרטים על העבר, ורק אח"כ מקבלים לא לחזור על מעשים אלה בעתיד. אך שאלתה של אחייניתה של לי "למה שלא תחזרי בתשובה"- זה קצת מקומם, כי: א) אי אפשר לומר שרק אנשים דתיים (או אולי נכון יותר לומר: "האנשים הדתיים הקונוונציונאליים") הם עובדי-ה' באמת והחילוניים הם סתם "זבל"... ב) תהליך התשובה הוא תהליך ארוך (ולעיתים אף מייגע). להפוך ליהודי שומר תורה ומצוות- זהו לא תהליך של "מהיום למחר". לוקח זמן ללמוד את כל החובות המוטלות על יהודי הקרוי "דתי" ויותר מכך: לוקח עוד יותר זמן כדי
ל-ה-ת-ח-ב-ר לזה. לכן שאלתה של אותה אחיינית: "למה שלא תחזרי בתשובה" אכן מעידה על ריקנות מסויימת אצל חלק מהציבור הקרוי "דתי" ואף "חרדי". טוב, סיימתי דברי להפעם, לילה טוב
לכ-ו-ל-ם! החזן.