המילים מציגות כאן ממש בצורה מוחשית כמו הפכו ליצורים חיים וברחו מתוך הדף הישר אל קדמת הבמה, כמו שבאמת כתוב:
"ופשוטים הדברים וחיים, ומותר גם לנגוע"
קסום ומופלא!!!!
עוד אף-אחד לא הגיב לזה??? בושה וחרפה!!! אני חושב שזה ממש גאוני! נכון, אמנם בשיר אומרת המשוררת: "ופשוטים הדברים וחיים..." ועוד יותר מזה:
"ו-מ-ו-ת-ר ב-ם ל-נ-ג-ו-ע !" האם אמנם פשוטים כה הדברים? מסתבר שלא... כי הם נמצאים מאחורי סורגים כלשהם... סורגים אבסטרקטיים, אבל סורגים... והשאלה הפותחת את השיר: "האמנם עוד יבואו ימים"- לוטה (עדיין) בערפל...
רק הייתי מחדד את האותיות, הן -נ-ו-ר-א- מעורפלות (זה התרגום של BLURING?) היה לי די כואב לקרוא את המשפט. (זה מאמץ מאוד את העיניים, כי הקווים רכים מדי לעומת ה'שחור' שהוא חד נורא, זה די מכאיב בעין כשמתאמצים לראות מה כתוב).
כאילו הטקסט המקורי לא מספיק גאוני, מפלח, רב משמעויות וכן הלאה אינספור סופרלטיבים, הרי שכאן קיבלנו ערך מוסף שלא יסולא בפז.
כל הכבוד, או כפי שאומרים שכנינו,בני -דודינו - כול אלאיחתיראם.
[ליצירה]
---
המילים מציגות כאן ממש בצורה מוחשית כמו הפכו ליצורים חיים וברחו מתוך הדף הישר אל קדמת הבמה, כמו שבאמת כתוב:
"ופשוטים הדברים וחיים, ומותר גם לנגוע"
קסום ומופלא!!!!
[ליצירה]
רגע,
עוד אף-אחד לא הגיב לזה??? בושה וחרפה!!! אני חושב שזה ממש גאוני! נכון, אמנם בשיר אומרת המשוררת: "ופשוטים הדברים וחיים..." ועוד יותר מזה:
"ו-מ-ו-ת-ר ב-ם ל-נ-ג-ו-ע !" האם אמנם פשוטים כה הדברים? מסתבר שלא... כי הם נמצאים מאחורי סורגים כלשהם... סורגים אבסטרקטיים, אבל סורגים... והשאלה הפותחת את השיר: "האמנם עוד יבואו ימים"- לוטה (עדיין) בערפל...
[ליצירה]
יפה מאוד!
רק הייתי מחדד את האותיות, הן -נ-ו-ר-א- מעורפלות (זה התרגום של BLURING?) היה לי די כואב לקרוא את המשפט. (זה מאמץ מאוד את העיניים, כי הקווים רכים מדי לעומת ה'שחור' שהוא חד נורא, זה די מכאיב בעין כשמתאמצים לראות מה כתוב).
[ליצירה]
יצירה שובת לב...
כאילו הטקסט המקורי לא מספיק גאוני, מפלח, רב משמעויות וכן הלאה אינספור סופרלטיבים, הרי שכאן קיבלנו ערך מוסף שלא יסולא בפז.
כל הכבוד, או כפי שאומרים שכנינו,בני -דודינו - כול אלאיחתיראם.
[ליצירה]
נפלא...
מה דעתך לשנות את השם ל "עשירי למניין"? זה מושג אצלנו, קשה קצת להסביר, אבל אם אתה בדיוק העשירי שמשלים את המנין עשית את היומית, יש אומרים אפילו שאתה נוטל את שכר כולם, מה אתה יודע..
גם עגנון כתב סיפור מופלא שנקרא כך, רק ששם העשירי הוא אם אני לא טועה נפטר או חולה אנוש שהתשעה מקימים לתחיה תוך אמירת מזמור "אשרי" שבתפילת מנחה.
כידוע זהו מזמור המסודר לפי א"ב.
בהגיעם לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת"
הנפטר קם וממשיך לומר איתם את הפסוק הבא:
"רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"...
[ליצירה]
"והנה כח החוזק הנפשי הפנימי מצינו באמת ביוסף באופן מאוד נעלה בנסיונו, עלם יפה תואר עבד, שתהיה נפשו חזקה כ"כ עד שהצדק הפנימי של הקריאה: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים", יהיה חזק כ"כ מבלי תת כח לפעולה של השפעת אדונתו- הוא כח נעלה פנימי מאוד, עד שזכה באמת עי"ז להנחיל ג"כ לבניו את אותה ההכנה של החוזק הפנימי מבלי שאת פנים אל העולם החיצוני במקום שהוא עומד לשטן על העולם הפנימי. ע"כ הוא שטנו של עשיו..."
[ליצירה]
עצוב לי
הנוער כאן לא שמע על העיירה היהודית הגאליצינית המעטירה גובורואי שמאבק. (govoroy shmavek)
דומי שמנדלי מו"ס עצמו שהה בה כמה שנים וכתב בה טיוטה של אחד מסיפוריו.
איך אמר ברל "רצינו לגדל אפיקורסים וגידלנו עמי ארצות".
העיקר שהם מרוצים מעצמם.
נו.
תגובות