ב"ה
אני חולקת עליכם:
זה לא שהיא בוחרת דווקא אפיק מסויים ומוותרת על כל האפיקים האחרים. לא. היא יכולה דווקא לעבור בכלמיני אפיקים.
הרעיון הוא, שהיא לא רוצה סתם לזרוק את עצמה בלי הגדרה, היא לא רוצה להיות בלי אפיק, היא רוצה שבכל מקרה יהיה לה אפיק מוגדר ומסודר. ומה היתרון באפיק כזה? שהוא יכול להיות ככלי, וגו' (ע"ע תגובתי הקודמת).
מישי, את משוּ.
(או בקיצור- מה שהיא אמרה..).
אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות.
הבנתי אחרת ועשה לי ממש טוב,
הבחירה בעיני אינה מקרית,
אפיק נחל
מוגדר, מסודר, ישר, אמת ששלושת המילים שמתקרבת השתמשה בהן מסמלות את הקיבוע המדובר, אך היא בחרה באפיק נחל,
זרימה פשוטה, כביכול במסלול קבוע ולא משתנה, ועם זאת, הוא נחל. מקור חיים, שופע הפתעות, המערב בתוכו גורמים נוספים, אני מדמיינת בעיני רוחי את התנהלותם של מי אפיק זה, הזרימה לאורך מסלול ידוע מראש, אך הדרך... מפגש מרתק בין דגים שהופיעו פתאום, כפות רגליהם של מבקרים, אבנים שנוספו, סלעים שנשחקו, עלה שנשר וכל ההתרחשות בגדות האפיק, התרחשות אינסופית מרגשת על אש קטנה.
ואז, התעצמות. אלמנט נוסף ומשמעותי שיוצר חוויה חדשה מסעירה.
נפלא!
התנהלות רגש האדם בעיני.
גם אני הבנתי כמו מילון.
זה היה נראה לי שנתנת תחושה שטוב לך עם האפיק הזה אבל בצורה אירונית, גם בגלל שהוא תלוי
בגשמים= סממן חיצוני- כמו שאמר מילון, וגם בגלל שלפי השיר כל החיים שלך הם בעצם בשביל הרגע הזה שהאפיק יעלה על גדותיו וזה חבל לפספס חיים שלימים בשביל רגע אחד מסעיר.
או, לחלופין, לא הסברתי אותי כלל.
"המוגדר
המסודר
הישר"
מכאן משתמע, כי אין את מעוניינת בשינוי פנימי
"ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותיי."
אלא בשינוי חיצוני.
ב"ה
עדי - אני חושבת שהכוונה לא כדומה או כשונה ביחס לדברים אחרים, אלא כשביל, כדרך מסודרת ומוגדרת. נראה לי שהכוונה היא שכשיש דרך מסודרת היא כמו כלי, ואפשר למלא אותה, ומתקרבת יכולה לעלותעל גדותיה, אבל כשהדרך לא מוגדרת, כשממילא מניחים למים לזרום לאן שבא להם, אז הם פשוט זורמים לאן שבא להם, ואין שום חידוש ואין פריצה ואין איזה משהו למלא, משהו שסוגר עליהם והם מצטברים בו.
ותקנו אותי אם אני טועה.
[ליצירה]
לא, לאאא
ב"ה
אני חולקת עליכם:
זה לא שהיא בוחרת דווקא אפיק מסויים ומוותרת על כל האפיקים האחרים. לא. היא יכולה דווקא לעבור בכלמיני אפיקים.
הרעיון הוא, שהיא לא רוצה סתם לזרוק את עצמה בלי הגדרה, היא לא רוצה להיות בלי אפיק, היא רוצה שבכל מקרה יהיה לה אפיק מוגדר ומסודר. ומה היתרון באפיק כזה? שהוא יכול להיות ככלי, וגו' (ע"ע תגובתי הקודמת).
[ליצירה]
...
מישי, את משוּ.
(או בקיצור- מה שהיא אמרה..).
אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות.
[ליצירה]
הבנתי אחרת ועשה לי ממש טוב,
הבחירה בעיני אינה מקרית,
אפיק נחל
מוגדר, מסודר, ישר, אמת ששלושת המילים שמתקרבת השתמשה בהן מסמלות את הקיבוע המדובר, אך היא בחרה באפיק נחל,
זרימה פשוטה, כביכול במסלול קבוע ולא משתנה, ועם זאת, הוא נחל. מקור חיים, שופע הפתעות, המערב בתוכו גורמים נוספים, אני מדמיינת בעיני רוחי את התנהלותם של מי אפיק זה, הזרימה לאורך מסלול ידוע מראש, אך הדרך... מפגש מרתק בין דגים שהופיעו פתאום, כפות רגליהם של מבקרים, אבנים שנוספו, סלעים שנשחקו, עלה שנשר וכל ההתרחשות בגדות האפיק, התרחשות אינסופית מרגשת על אש קטנה.
ואז, התעצמות. אלמנט נוסף ומשמעותי שיוצר חוויה חדשה מסעירה.
נפלא!
התנהלות רגש האדם בעיני.
[ליצירה]
...
גם אני הבנתי כמו מילון.
זה היה נראה לי שנתנת תחושה שטוב לך עם האפיק הזה אבל בצורה אירונית, גם בגלל שהוא תלוי
בגשמים= סממן חיצוני- כמו שאמר מילון, וגם בגלל שלפי השיר כל החיים שלך הם בעצם בשביל הרגע הזה שהאפיק יעלה על גדותיו וזה חבל לפספס חיים שלימים בשביל רגע אחד מסעיר.
[ליצירה]
וגם הזדהות אישית קטנה:
ב"ה
"ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותי.."
אמנם השיר הזה לא כפשוטו, אבל דווקא אצלי, משומה, אני באמת עולה על גדותיי בעיקר בחורפים...
[ליצירה]
אני חש כי לא הסברתי אותי כראוי.
או, לחלופין, לא הסברתי אותי כלל.
"המוגדר
המסודר
הישר"
מכאן משתמע, כי אין את מעוניינת בשינוי פנימי
"ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותיי."
אלא בשינוי חיצוני.
[ליצירה]
...
אוי, אוי, כמה נורא!
למה להרוג חשופיות מסכנות?
תארו לעצמכם שאיזה מישהו ענק מופיע מעליכם ושופך עליכם חומצה רעילה שממיסה אתכם! איך הייתם מרגישים אז, הא?
---
ובעניין תיקון היצירה:
מצד שמאל יש לך את "להוספת יצירה, עריכת יצירה או מחיקת יצירה". את נכנסת לשם, מגיעה לדף הניהול שלך. למטה יש לך את כל היצירות שלך... את לוחצת על הקישור ל"רצח סימה התולעת- חלק א'", מתקנת את הדרוש תיקון, לוחצת על "עריכת יצירה",ו-זהו! (:
[ליצירה]
...
מעלעלות בזה כדי למשוך את מבטם של בני-תורה, אני משערת... (:
("תסלח לי, יש פה איזו פסקה קשה, אני לא כ"כ מבינה מה הרב מתכוון...")
סתם.. לא יפה ללכלך.
[ליצירה]
...
יפה.
וביחד עם הכותרת עוד יותר.
אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין.
(ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד)
[ליצירה]
...
עופים-- זהו, שזה היה רעיון ספונטני ולכן הם לא חשבו לחלק את זה ליצירות.
מה גם, שהתגובות לענ"ד יותר משמעותיות מבחינת התוכן מאשר מבחינת הצורה. אותי אישית, אגב, זה נורא מעניין לקרוא כדי לראות איך שיר נכנסת לראש אחר (או לפחות, לא אותו הדבר כמוה..).
אגב, התכוונת ליאנוש ורחלי?
אם ככה... מממ... נראה לי שהיא צעירה מידי בשבילו.. (:
[ליצירה]
...
בן,
אני מבינה את הצורך לכתוב ולפרוק.
אבל קודם כל.. אצלי, לפחות, ישנם שירים שאני כותבת אך ורק לעצמי. לא חושבת שמשהו טוב יצא מכך שאנשים אחרים יקראו.
בעניינים שבין אדם למקום, ובפרט בעניינים כאלה, אני חושבת שחז"ל כבר הגדירו את הגבולות ואמרו שווידוי עליהם הוא בין האדם לבין קונו בלבד.
ולא סתם.
ואם תאמר שפרסמת כדי להעלות למודעות- הרי שאני בטוחה שהמודעות לתופעות האלה קיימת.
מה גם, שאולי כשכתבת התכוונת להביע זעקה.. ניתן לפרש את השיר גם אחרת. ועובדה שיש מי מבין המגיבים שגם עשו זאת..
זה מה שאני חושבת, לא מנסה לפגוע או להתנשא חלילה, פשוט- מרגישה חלק מהאתר הזה ואכפת לי מתוכנו ומצורתו...
תגובות