תודה לכל המגיבים ליצירתי זו!
ולאפיזודה חולפת: אני לא שברתי דבר זה צויר לפני
קרוב ל-40 שנה ואם היו שם בנינים חדשים פשוט התעלמתי מהם כי אינם מתאימים לדעתי אל המטרה
אותה הצבתי לעצמי בציור זה אל שמי בדולח ובתי הזהב של העוני והיופי בישן.
חיים
אגב בציור הבא של ירושלים תראו את מבטי לעתיד
על העיר ובה שני מאפינים האחד מגדל דוד ובית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.
חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הציור, הגוונים שבחרת מוציאים את כל הזהב והזוהר של העיר, ככל שהסתכלתי יותר בתמונה כך מצאתי יותר דברים ברורים בעיניים
שזה מדהים
וואו
צ'וקו
[ליצירה]
אינך מיותרת, העובדה שהאל הביאך לכאן
ולא מישהי אחרת.
תאמיני לי, אין אחת אשר לבדה, בסופו של דבר
נשארת.
חבל על דמעות הן הרי מזקינות, הכי גרוע
שאת האני שלנו מחלישות.
תודה לך על שירך:
חיים
[ליצירה]
יוחאי אתה צודק.
הם היו לפנינו ויהיו אחרינו.
בעיני זו תמונה פסטורלית של הים הנושק לחוף.
אני הייתי נותן לה שם אחר: נשיקת עולם בין החוף והים!
אזי כולם היו רואים בזה יצירה אמיתית.
סלח על בורותי ותודה לך,אך דע הכל תמון בשם הנכון.
חיים
[ליצירה]
אבי יקר הדמות של האיש עליו השיר
אותה ציירתי והתמונה מאז מופיעה בבמה חדשה
תחת השם: הדמעה שקפאה על חוט השערה!
כדאי לראותה ולהבין את העוצמה של היצירה ההיא כעת.
תגובות