לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] חלוקת הציונים והז'אנרים, יותר משהיא עושה עוול להדס, עושה עוול ליוצר המקטלג עצמו. זה טוב מאוד להיות במקום שבו השאיפות שלך רוצות להיות, זה גרוע מאוד לקטלג את העולם לפיהן- כי כך היינו מפספסים את פיקאסו, רדיוהד ואתגר קרת- סגנונות מודרניים לזמנם שאנשים עם קטלוג ברור דחו על הסף. אפשר לחלוק עליהם, אפשר לא לאהוב, אבל מימד החידוש והשוני בהם חשוב. וחוץ מזה, תפסיקו לשמוע שירים, תתחילו לקרוא ספרים, אולי תדעו על מה הדס כותבת. בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] מליוני אנשים לבד... ואם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, כשהוסברתי, אני יכולה לשתוק כאן. *. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה שינית, אבל עדיין השורה האחרונה קצת "מאכילה בכפית". זאת אחת היצירות הכי עצובות שקראתי. אם במותה באמצע האלול ואם בחייה. (ואני אוהבת כשאת כותבת ככה. עושה מהמילים והיום יום משהו שמרחיב את הנפש). [ליצירה]
- [ליצירה] "א-י-ז-ה ש-י-ר מ-ה-מ-ם הצילו!!!!! מהמם לי ת'חיים איזה בנאדם! יאאלה! אתה בא להתחתן איתי?" מצטערת מוקי, רק רציתי להיות כמו כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר לקח את לקיצוניות, אבל השורה התחתונה היא שלא כל מה שנכתב צריך להכתב, ולא כל מה שצריך להכתב צריך להתפרסם. יכול להיות שיש יוצרים עם "עולם פנימי עשיר" שלא צריכים שום תיקונים, אבל השיר הזה, לא ראוי להגדרה הזאת. וכל שיר שנכתב לפי הנוסחא הזאת, קשה לי להאמין שיהיה ראוי להגדרה הזאת. באדיבות ערוגה, מרשם חלופי: קח את הרגשות והמחשבות של בוקר, חכה עד שתגיע המילה הנכונה, שעבד אותה לדיוק, השחז אותה לאמירה, שחק איתה עד שלא תהיה בנאלית וסתמית, שתהיה ראויה לזמן ולקשב שהקורא ישקיע בה, הרעף עליה מבטי ביקורת לוודא שהיא מדוייקת ואיכותית, וכשתסיים, תראה אם הצלחת לגעת או לעניין אחרים שאינם הקהל הקבוע שלכם. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל דבר בנאלי הוא קיטש. להפך, אני חושבת שהבחירה של הגוונים, והסתפקות בשני סמלים מרחיקה את זה ממחוזות הקיטשיות במובן שמייחסים לה היום, וחבל שאתה עצמך יוצר ציניות אצל הצופה עוד קודם שנפגש ביצירה. דבר שני, קצת מפריע לי הפונט. הוא לא כ"כ קריא, במיוחד בחלקים שעולים על השמש.וחבל, זה נראה קטע יפה, ובניגוד להזמנה לחתונה אולי כאן היה מקום לשים קצת יותר ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] לסטינג, נ"י, יש שיר על המלחמה הקרה. אין בו את התחכום הסטינגי, את התובנות, או ההבחנות, כלום. שיר מאוד מאוד פשוט, שהמשפט שמסכם אותו הוא שסטינג מקווה שהרוסים גם אוהבים את הילדים שלהם.זהו. ככה קטן, ככה פשוט. יש מחוזות של כנות וישירות שלא צריכות את התחכום, את התובנות, רק לגעת ישר בנקודה. והמקום הזה חזק יותר ממוטיבים חוזרים, משמעויות כפולות וכל סממן ספרותי אחר שבימים כתיקונם מסתירים בכשרון רב דלות רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה משפטים שגרמו לי לחייך באופן מאוד מרוצה, אבל בדיוק בגלל זה כ"כ התאכזבתי. הסיפור שלך הוא קצת כמו מקדחה- אתה מעמיק ומעמיק אבל נשאר במקום. שזה טוב, עד שמגיעים לשכבות הקשות באמת- וזה חסר כאן. תחשוב בשביל מה כתבת את הסיפור, את האפקט הרגשי השגת ובאופן מצויין. אבל מה מעבר לזה? [ליצירה]
תגובות