אז שאלת
האם אני מרגיש שלם כשאני איתך,
ועניתי שאני מרגיש –
כשאני איתך
עוד שאלת
האם את עושה אותי מאושר,
ועניתי שאת עושה –
אותי
ושאלת האם אהיה לך לרֵע,
והשבתי שאהיה –
לך
(לך,
כי רק את נגעת בי,
כי רק את נגהת בי)
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נפלא הלוואי שאוכל לענות תשובות שכאלה והמשחק נגעת - נגהת פשוט מעולה!! [ליצירה]
- [ליצירה] כה יפה, המושלמות של התשובות המקוטעות.. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כ"כ כ"כ יפה.. הלוואי עליי תשובות כאלה מאהובי.. כתיבתך תמיד מדהימה בעיניי! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני מצטרף לכל הנ"ל ובאתי על החתום יום זה הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה חתיכת רסיס גאון [ליצירה]
- [ליצירה] יש מצבים שמילים פשוט הופכות עקרות. זה אחד מהם. אני אהיה מעט דודה ואוסיף: אחחח ---> (אנחה עמוקה) של נחת כמובן... [ליצירה]
- [ליצירה] ואאייי... רומנטי ויפהפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה.. רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אתה היחיד שמכיר את השיר.... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם חתול בעניין הכותרת...האסוציאציה לזה אכן קצת שלילית (לפחות בראש שלי) אבל השיר עצמו?..מקסים תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני גואה וגועה למקרא ההרהור הזה! גם אני רוצה הרהורים צבעוניים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] אח... היו זמנים... חייכתי לאורך כל הקריאה, וזה אומר כנראה שפגעת בול במטרה העליונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תזכורת חייב להעלות את הסיפור הזה שוב מן התהומות, לרגל יום הזיכרון לשואה ולחורבן. לא חשבתי שאצליח להבין את אימת ירושלים הבוערת דווקא כשאסתכל בה מבעד לעיניים צהובות. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי לאכזב... אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...). ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים... [ליצירה]
- [ליצירה] גירסת 2003 לשיר "מכופף הבננות"... האין זאת? [ליצירה]
- [ליצירה] עיקר שכחתי - סיפור מעולה, אהבתי אותו עוד לפני כולם (כשעוד היה פרוש בפישוט אברים על דף שהמליטה המדפסת של מקור ראשון). אבל - הוא היה יכול להסתדר היטב גם בלי הפיסקה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה, העיקר שקראת (ושקראתי) את רחל. כל השאר שולי [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח אם מישהו עוד לא קרא את הקטע הזה, זה הזמן. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי לנה האם זה לא ניסיון נואש לזכות שוב בתשומת לבה? כי לא נראה לי שהיא שווה את זה. לא במובן הקלישאי, ברצינות. [ליצירה]
- [ליצירה] למרק, ולכולם את חידוד המסר העדפתי להכניס בנפרד מגוף הטקסט: אתה, הקורא, ודאי רוצה לשאול: אם הוא יודע היכן ומתי ייהרג, מדוע הוא משלים באדישות כזו? למה לא לעשות משהו? ואליך, קורא יקר, שאלתי: הלוא אתה יודע כי היום, מחר, בשבוע הבא, יירצחו עוד ועוד מאחינו. מדוע אתה-אני יושב בשקט? מדוע אנחנו לא מרימים קול זעקה? לא שאלה המצפה לתשובה, אלא רק זעקה, לכל הפחות! התשובה היא שההרוגים הצפויים אינם אנחנו. הם מישהו אחר, מישהו מהחדשות, לא אנשים אמיתיים. אם תדע שאתה ביניהם, יהיה אכפת לך, ועוד איך אכפת, מהפיגוע המתקרב. אבל כשתדע שאתה ביניהם, כבר לא תוכל לזעוק דבר בפיך האילם. ושוב סליחה [ליצירה]
תגובות