צו לצו
נותן אותותיו
קו לקו,
זעיר פה, זעיר שם
קו הפריחה יושלם
והטבע האומן
כצייר מיומן
מתווה את רזיו
חמדת נופיו
האחו במורד ההר
מצייר אביבו
עד דרך כוכבו
כשתגיע שעתו
ישנה נתיבו
והנה עולים פרחיו
עולים פרחיו
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
[ליצירה]
החלון ושברו- בחלום נכנסים כל הפחדים הכמוסים ומתפרצים. אנו עוצרים את הפחדים כשאנו ערים, אך בחלום אין לנו שליטה עליהם, כמו שאין לנו שליטה על הפנטזיות שלנו.
מעניין כי במשפטים הבאים אתה טובע בחול ולא במים, זה רק מראה על חוסר ההיגיון בחלום.
"חלמתי וטיפות חול על לשוני
ויורדות במורד גופי
גרוני יצא קול מתים קול גרוני נחנק"
[ליצירה]
---
אמן ואמן-חרוזי וילדותי חביב לעילא ולעילא
אם היה ציור של ילד עם פרצוף מאוד מסויים (חמוץ ותובעני) זה היה פנטסטי ביותר
(אל תשכח לעשות זאת כשתוציא את ספרך)
תגובות