[ליצירה]
לעלות לכביש כמו להיכנס לשדה קרב
רק היום נסע לידי נהג שהתנהג כשיכור
מפחיד.
שיר מחאה שקורא ללקיחת אחריות ובצדק.
אבל צריך לזכור שאנשים הם גם בני אדם
ולפעמים עושים טעויות ואחר כך משלמים על זה כל חייהם בייסורים, על שפגעו באדם אחר.
שלא נדע...
[ליצירה]
היטבת לתאר את הקלות הבלתי נסבלת של הזלזול בחיי אדם הפושה בחיינו ואת ההתנערות מאחריות.
מה חבל שדבריך יפלו בודאי על אוזניים ערלות ועולם כמנהגו ינהג.
[ליצירה]
(:
כהסטת וילון אל מול אינסוף מרחביי עולם זוהר
כריי דשא מוריקים בניצנוציי טל
עת ילדיך, תמציתך יפסעו על שטיח רך
קולם מתוק עד דמע, עד צחוק
אח בוער, אותיות מרחפות מתנגנות באויר ביתך
בונות רקיעים, רקיעים של שמים
עת יוסט לו הוילון, מול אותם מרחבים
שתמיד היו, וחיכו
פרי נדודיך
פרי דמעותיך.
אז גילית אותי, אה?
במשך השנה ומשהו האחרונות הייתי קצת כותבת לך תגובות על שירים אבל דרך שמות אחרים כי התביישתי שתראה מה אני כתבתי. אבל אם כבר מצאת, אני לא אתחבא יותר...
שה' יברך אותך בהכל! בנימין שמואל בן חיה שרה.
[ליצירה]
יפה ועצוב עצוב.
יש בה מגרעת. בטוח שיש.
אבל זה לא משנה.
למה לא שאלת?
אולי היא מסתירה.
אבל גם זה לא משנה,
אם היא מסרבת לכאוב.
לתת את הלב זה לכאוב ולדאות ולצלול...
ואם היא לא מוכנה אז אל תשב שם אפילו לא דקה.
[ליצירה]
כל כך הרבה מקורות מוטבעים בכמה מילים פשוטות... אם אפשר בבקשה לדעת מה המחשבה שעמדה תחת "בעוד הכלבים הומים, מסובבים עיר"?
[ליצירה]
[ליצירה]
תקשיב, פשוט מדהים!
שיר בנושא הכי נדוש ביקום ובכל זאת כל כך יחיד מסוגו. בדרך כלל אני ממש לא אוהב שירי אהבה או כיסופים, אבל זה שיר כל כך אמיתי, כל כך פנימי, מבט לפרטיי פרטים של מהות החיסרון. רק מתוך פירוט לפרטים ניתן לגעת, להשיג משהו.
כל כך תודה רבה!
שתזכה למלאות את החיסרון הנ"ל במהרה ממש, כך שתזכה להתחיל למלאות את החיסרון האמיתי של כולנו...
[ליצירה]
נראה לי בזבוז זיכרון
החיים קצרים מכדי לזכור כל כך הרבה
באופן אישי מעדיף לנצור זכרונות טובים
למרות שכיהודי
לצער ואסונות חלק בלתי נפרד מעיצוב אישיותי ותרבותי.
מממממממממממ עמלק
[ליצירה]
דבר ראשון
מדהים.
דבר שני:
אחד היה אברהם. כולו היה "אחד". נדרש פה רק "ויאמר" אחד. אברהם היה כולו "אחד".
והוא באמת לא היסס.
והוא באמת לא התיימר לרחם יותר מאב הרחמים.
והוא באמת לא כעס.
הוא באמת היה.
אחד.
בנימין
[ליצירה]
פשוט יפה!
הציור הזה משיג את מה שהוא אמור להשיג - אין מי שלא יזהה בו את אורנג-האוטן (חחח, כללי ה' היידוע ביישום לשפות המלאיות) שצולם בשבתו מול המצלמה...
אהבתי!
בנימין
[ליצירה]
שומר פיו ולשונו
תקרא, ותפנים, חלאה שכמוך:
קל לקרוא לאנשים נאצים. להוכיח זו מטלה הרבה יותר קשה, וכמו כל האוטו-פובים היהודים האחרים, אתה תתחמק. אתה מזהה, מתוך ראיה מעוותת המודע של המציאות, את אלו המתריעים מפני הסכנה האורבת לעם היהודי עם אלו הקמים עליו להכחידו. אני בטוח לגמרי שהיטלר היה עושה מאמצים על-אנושיים (או תת-אנושיים במקרה האמור) לחסל אותי. ברור לגמרי. איך זה בדיוק הופך אותי לשותף לפשע? כי אני מסרב לשתף פעולה?
מבחינה הגיונית, אתה עצמך מחבר בין מצבנו כעת לשואה. השואה איננה הגדרה כרונולוגית, ובוודאי שלא כמותית. ההגדרה היחידה שיכולה להקיף את ממדיה של השואה היא הגדרה איכותית: הרג יהודים אך ורק בשל היותם יהודים – בעוד העולם שותק. אה, אם כך, תשאל, מה ההבדל בין השואה ל'אינתיפאדה'? התשובה היא שאין הבדל. אמור להיות הבדל, ולו רק בשל העובדה שיש לנו צבא, מדינה. אך כל עוד אנו יושבים ומחרישים בעת הזאת, כל אנו שותקים את היטבחם של אחינו, את הירצחם של יתומים ואלמנות, את הדם הנשפך סביבות ירושלים באין קובר – אין אנו נקיים. וכאשר אנו קמים, ובמו ידינו שוברים את עמידתנו – את עמדתנו האיתנה ביותר!!! – מול האויב, אינני יודע איך אפשר לפסול את ההשוואה בין התנהלותנו כעת כעם, כאומה, להתנהלות היודנראט.
אמר לי אחד: "תמיד שאלתי את אבי כיצד יכלו הם ללכת בשואה בשקט, כצאן לטבח. בשבוע שעבר אמר לי אבי: "מה אתה שואל אותי? תראה איך אתם הולכים!".".
לעניין תגובתך הנלוזה: אני לא ממש מבין איך אתה כורך את עדן נתן-זאדה עם רוצחי יהודים. תסביר לי? אני בטוח שיש משהו שפספסתי. מעבר לזה, ההשמצות שלך כל כך מגוחכות שאין הן פוגעות בי אישית. מה שפוגע בי זה שאחד כמוך נראה בעיני מתבונן מן החוץ כקשור אליי. גועל נפש.
[ליצירה]
לכולכם
תודה.
איילה, אני מקווה שלא התכוונת אליי (ע.ע. צבע חדש מסויים...)
שי, תודה רבה...
חיים, למה פטלי? אני לא רואה איך זה מסתדר עם השיר שאני כתבתי.
בנימין
[ליצירה]
אמאל'ה, מה?
נסתם מעיין מילותיך רן? זה כל מה שיש לך לאמר בנושא? אני יודע שזה מפחיד, אבל זה לא יעזור לאף אחד. לערבים זה לא ממש משנה אם אתה יהודי גא ובוטח בבורא או בחור טוב עדין ופחדן. הם הורגים.
[ליצירה]
לכל המלעיזים...
איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה?
תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב.
הבנתם?