[ליצירה]
על אלה אני בוכייה.
איפה היצירה שלך על רציחת חמישה מבני משפחת סחיווסחורדר ב'סבארו' לפני שנתיים? ובני הזוג לוי בשבת האחרונה? וההתעללות בלוחמי הל"ה ובגופותיהם? וטבח חברון תרפ"ט? פרעות תרפ"ט בכלל? נשמע אותך לגבי האכזריות הבהמית המדהימה שבהשארת אוהביו של רון ארד ויתר שבויי צה"ל באפילה לגבי גורל בנם במשך כל השנים הללו.
רצח קובי מנדל ויוסף שירן - שומו שמיים!!!
אתה עוד פה?!?
כל אלו דברים חמורים בהרבה, הו, בכל כך, כל כך הרבה, שאין להשוות.
והם רק קצה קצה של רשימה ארוכה מנשוא וסבול.
אי אפשר, אסור, להתלונן שאנחנו לא-מוסריים בלי להתלונן על הצד השניץ לעומתם, אנחנו מלאכים. מלאכים מפגרים, התאבדותיים, אבל מלאכים.
אם אתה רוצה לקבול על מה שאירע לנו, קבול. אך הבא את כל מה שאירע לנו, לא רק את ההשלכות המוסריות.
[ליצירה]
לכל המלעיזים...
איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה?
תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב.
הבנתם?
[ליצירה]
דבר ראשון
מדהים.
דבר שני:
אחד היה אברהם. כולו היה "אחד". נדרש פה רק "ויאמר" אחד. אברהם היה כולו "אחד".
והוא באמת לא היסס.
והוא באמת לא התיימר לרחם יותר מאב הרחמים.
והוא באמת לא כעס.
הוא באמת היה.
אחד.
בנימין
תגובות