בס"ד
"כן...", נתחייך הישיש ובעיניו נוסטלגיה מתוקה, "אני ואשתי עובדים קשה על האהבה בינינו כבר חמישים שנה... ממש מהמבט הראשון.".
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי ייתכן בהחלט שרבים מחו דמעה, ולבם נשבר. היוצר לא התכוון לסתור עובדה זו - עיין היטב. הנקודה היא שאנשי היישוב נצרים הוגלו מעל אדמתם, ביתם נהפך לזרים ונחלתם לנכרים. הדמעות הן מה? פרס תנחומים? [ליצירה]
- [ליצירה] ואאיי, וגם יא-אללה! איך, איך לא קראתי את זה עד עכשיו?!? זה מ-צ-ו- פה! בשוקולד משובח!! [ליצירה]
- [ליצירה] מת עלייך, בתש... :) בנימין (המסמיק הצעיר מחלם) [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה... הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ואללה אמן! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי! התחושה שעוברת בשורה השניה הקסימה אותי. איזה ביטוי יפה לתחושה המדהימה הזו! יפה מאוד! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] לכולכם תודה. איילה, אני מקווה שלא התכוונת אליי (ע.ע. צבע חדש מסויים...) שי, תודה רבה... חיים, למה פטלי? אני לא רואה איך זה מסתדר עם השיר שאני כתבתי. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] זו לי הפעם השלישית שאני קורא ונהנה. כל כך מוצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] מה היה קורה אם אני הייתי מובטל שהשפם מתיימר לייצג? אם אני הייתי בורג קטן במערכת שאוברקוביץ' קובע את סדר יומו, חייו וגודל קצבתו? כ----ן... אני מניח שזה היה מפריע לי. קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע רגע!!! גיליתי שיצאתי פה רעעעע מאוד... נכנסתי לפה לראות את היצירה שוב וקראתי את כל התגובות. אז ככה: א. מעולם לא נתכוונתי להאשים את גוגוק בפלגיאט. בסה"כ נתכוונתי להגיד שכבר עשו את זה. ב. נסתבר לי, מתוך תכתובתי עם גוגוק עצמו, שזו התמונה המקורית כפי שהפיעה על הספר 'עיגולים של שמחה', וכי הזכויות שלו. אני מקווה,שהבהרתי את עצמי דיי כעת... [ליצירה]
תגובות