[ליצירה]
לכל המלעיזים...
איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה?
תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב.
הבנתם?
[ליצירה]
זה
יפה מאד.
נראה לי, שהלבן שממסגר את מוות מימין צריך להיות לבן פחות. ראשית הוא לבן יותר מהמסגור שמשמאל, והניגוד בינו לבין האישון רק מבליט את זה יותר.
[ליצירה]
יאיר,
קצת קשה לי להתרגל לשם החדש-ישן. אני כל הזמן מחפש אותך בנעל-בית...
בכולופן, חבר, אני ממש מבקש שלא תעשה לי את זה. את החיים שלי אני אמור לכתוב. אם אתה תעבור שם קודם, לא יישארו לי גשרים לשרוף בחדוות ניצחון מאחורי גבי. הלא כן?
[ליצירה]
איילת,
"ואין לנו רשות להשתמש בהם"
האור של שלושים וששת הנסים כל כך גבוה - ל"ו צדיקים שמאירים לעולם כולו, שאיננו יכולים לראות אותם בכלל, לולא עמד שם היהודי הפשוט - השמש. עם ישראל הוא החנוכיה של רבש"ע שניצבת ומכריזה בפרסומי-ממש שיש אמונה, יש אור.
"שלהבת-נר נשמת-נר-תמיד" - נשמת עם ישראל היא להבה שבוערת תמיד "ובלבבי משכן אבנה... ולנר תמיד אקח לי". "נסיך ו(...)נפלאותיך ו(...)ישועותיך" מופיעים עוד קודם. ה"עורה!" של עם ישראל, הוא הוא שניתן לעולם לראיה מכיוון שאין לנו רשות להשתמש באור הטהור.
תגובות