זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי פה ונהנתי מכל רגע של קריאה. קוראת שוב, ולא מצליחה להגיב. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, חורף... אני אף פעם לא שכחתי. וגם אצלי "אי אפשר להבחין בין טיפות לדמעות", חוץ מהטעם על הלשון. בעיקר מכיוון ששני הדברים נובעים מאותו מקום. ותודה לחתלתול על ההפניה הנה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד חמוד חמוד. כרגיל אצלך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה בכלל. בשירה צריך להיות מדוייקים הכי שרק אפשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וממתי "אמא" או "אבא" זה פשוט? (אם כבר להיות פילוסופיים הערב...) [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ומעורר תהיות... אהבתי גם את המבנה שלו. -זאת שלא יודעת לאסוף מבטים כי בדרך-כלל היא בורחת מהם.- [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים מקסים מקסים! אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] נשארתי בלי מילים. כל כך אמיתי ורך, כל כך הרבה אהבה וכאב ביחד. ואיך שהסיפורים התפצלו להם והתחברו שוב לסוף אחד... אני לא מסכימה עם מה שכבר אמרו כאן לפני- הסוף היה טוב. ואופטימי. גם אם הוא היה ספוג בכאב. אהבתי מאוד-מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, ילדה, את פשוט מוכשרת בטירוף! ושתדעי שאני חולה על הרקעים שלך. את עושה אותם כל כך חיים שזה מדהים. וגם עשית לה הבעה ממש מעוררת מחשבות... ואהבתי את איך שציירת את הבד של השמלה... בקיצור, את מדהימה. שתדעי לך. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) כל הקודם זוכה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואהאהאווו!!! זה ממש, ממש-ממש מצויין! [ליצירה]
תגובות