בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב,תראה... תיאורים טובים, אבל מספיק ברור על מה אתה מדבר- מי זה? למה הוא כועס? וכד' חוץ מזה, "ריבונו של עולם רק ישב ושתק" נשמע קצת צורם... כל טוב וטבת טוב! ממז. [ליצירה]
- [ליצירה] אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי והשרשור הזה דורש כבר נפטלין והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ, הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה) אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה. בחייאת, חבר, תסדר את החרוז, עדיף לאט מאשר סתם חפוז. רק מרב נשכחה בין השורות ולה מגיעות הרי כל התשורות... על כל הכשרונות שכאן התגלו, ועם ישראל שבזכותה יגאלו כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה, ותפיץ בה את אור התורה ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי אלא גם בשנקין לכל המי ומי.. עד כאן אידיאלים להפעם לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם אז להתראות בינתיים (אולי אהיה זמין כבר בשתיים...) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הקֶשֶר אולי כן אבל הקָשָר מעולם לא... :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד ראוי לציון. אני ניגש עכשיו לתנ"ך להשוות... [ליצירה]
- [ליצירה] . ואני דווקא מכיר את זה מכיוון קצת אחר- צריך לכבד כהן שהוא יזמן, נכון? ומה אם הוא לא רוצה? שכח מזה! אתה כהן, תזמן כבר! והאיש משה חביב מאד [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי, באמת תחושה גרועה, אבל תוציא לך את זה מהראש, מהסיבה הפשוטה שהתשובה לשאלה "מה היה קורה אם רק לא הייתי אומר כן אני יודע" היא שהוא היה שואל מישהו אחר. חוצמזה הזכרת לי יצירה אחרת, מזעזעת לא פחות.: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7110&code=1226 [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אבל... שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר ועל כן על תפקיד החורז אוותר כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר מאשר להצליח לכתוב משורשר אם יצליח חרוז לרצד על נייר אין זה אומר כי אהיה מאושר. עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת אוכל להגן על המדינה האוהבת ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה את אלה השאירו להיכתב ב"צורה" [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי פעם נערה במשקפיים כמו שזה כתוב -אמריקני לחלוטין, הסוף לא אמור להיות כזה. ברגע שהוא היה מגלה את הקטע של "תחתיות הבירה" הוא היה זורק אותה לטובת ראש קבוצת המעודדות של הקולג' או משהו כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] 105 הֵיי מר אורי תירגע, וב'קשה בי אל תפגע איני חפץ באחיות שהן שנים רבות חיות (למרות שלמרב הצעתי חיות מחמד, כשהתלהבתי מה"בלי" שלה, הייחודי ולה חפשתי ידידים) אז אל לך להיות נרגש ממסירת כל ד"ש... ומישי'לה החצופה היא רק לטרמפים מצפה (ודאי זוכרת היא היטב איך לא הנחתי לה להרטב "זו היא שבצומת לה חיכתה?" התדהמה אותי היכתה) אך כשמדובר במפגש צורה התחצפה הבחורה רק בגלל שהיא לא מרוויחה אותי היא לא מעריכה ובפורום על המפגש כשאני נכנס נרגש היא עושה ממני צחוק צריך נגד זה לקבוע חוק. טוב, די לנגיעות אישיות וגם להודעות טפשיות לכולם שבוע טוב ואל תשכחו להמשיך לכתוב. (תמשיכו, חברים, עד מאה ועשרים...) [ליצירה]
תגובות