ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה :-) הציור עצמו והשימוש בצבעים מוצלח מאוד :-) רק המבט ערמומי מדי בשביל דולפין... [ליצירה]
- [ליצירה] אי! כאב לי... [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק-! ברוך הבא, קודם כל! סיפתח ראוי לציון, בהחלט :-) זה נשמע קצת אומלל, אבל בהחלט קורה שזה עובר ככה בראש (אוטובוס, דוגמא נפלאה!) פעם-פעמיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע פעמים פלוס מינוס... ומדהים איך שהמוח מעוות כל פיסת הברה/מידע אפשרית למה שבא לו לשמוע ולקלוט [נוסעת איתי, בכיוון בנימין=מתנחלת, נחמד... מדברת על שירות לאומי=19-20, טווח ריאלי... סגנון דיבור שוטף, זורם=חבר'המנית, דווקא מתאים לי... אופס... זורקת קללה?= לונורא, היא בטח היתה נסערת/לחוצה... וכן הלאה, דברים שאחרי שהיא יורדת מהאוטובוס, אתה אומר לעצמך "יא, איזה מפגר אני... מה השטויות האלה?"] ת'אמת, די דבילי אם תשאלו אותי, אבל ככה זה... (עכשיו כל הבנות במקהלה- "מה??? אתם באמת כאלה אומללים? זה? זה מה שיש לכם בראש כל הזמן?" טוב, אז לא כל הזמן, לפעמים אנחנו מצליחים להרדם בסוף.... אבל בד"כ זה מסתיים במשהו כמו הסתובבות פאטתית אחורה, ושאלה כדרך אגב- "תגידי, עברנו כבר את לטרון?", והאכזבה המרה, שגודעת כל סיכוי להתחלה של משהו באיבו- "לא, אנחנו בדרך לעלי...". לא נכון. לא. היא רצינית? איזה אהבל יצאתי...). אז בנות, לתשומת לבכן! אם יושב לפניכם באוטובוס איזה בחור דתי, שנראה טיפה נבוך, לא מוצא תנוחת ישיבה מתאימה וכו', אתם יכולות לצפות לאיזו שאלה מפגרת, אבל אל תביכו אותנו בסוף, OK? מממ... אולי מגיע לנו בסופו של דבר, אבל בחייאת, תרחמו קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] ולשאלה של דנדוש קיום העולם מקבל לגיטימציה רק מתוקף זה שיש בו יהודים (גזעני? לונורא...). עמ"י מוציא לפועל את התכלית של העולם, ורק הוא יכול לעשות את זה. לכן כל יהודי שקיים נותן יותר עוצמה וכח לעם היהודי בכלל. (שימי לב, לא קשור לבחירה שלו, יכול להיות שהוא עצמו כופר, אבל עצם זה שיש כח חזק בעולם שנקרא "עם ישראל", זה כבר מעלה). לכן כל הצלה של יהודי מחזקת את כח עמ"י, כמושג, בעולם, ומתוך זה גם את קיום העולם והדרך למגמה הסופית. זה היה קצת בגדול, אבל נראה לי שזה הכיוון... [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, באמת היה מוכר לי מאיפשהו אז זה משם? לא נראה לי שיש בעיה לקחת משפטים מנעל (או מכל אחד אחר)... טוב, לשים משפטים שלא מסתדרים למישי ולעדי זה באמת קצת מוגזם, אודיה. לא פסדר. מעכשיו, שכל יוצר ישלח קודם כל את היצירה למישי בהודעוטישיות, היא תתייעץ עם עדי, ואם היא תתן אישור- יהיה אפשר להעלות אותה לשיפוטו המסור של מנחם בדרך לדף הראשי באתר. מה דעתכם? [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מילים, רק דמעות בעיניים... סוחף, מרגש, יודע לגעת בנקודות הנכונות. כתוב מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה :-) השפה מיוחדת- שילוב של עגנון (יותר בסגנון הדיבור, לא בשפה, אם אתה מבין...), אבל נוטה יותר לשפה מקראית מבחינת השפה עצמה (עגנון לא יכתוב למשל "וישמע ארהל'ה...", אולי זה משהו בין עגנון לשלום עליכם..), ומעורבב גם עם סטיות דקות מאוד לכיוון ימינו, מה שלא נראה לי שאפשר להוציא לגמרי- אבל עשית את זה מצויין. והתוכן חביב ביותר- אהבתי את הסוף :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... בהחלט שיר לא מובן, אם תשאלי אותי... ובקשר לכותרת- מטעמים טכניים היא השתנתה (בנוסף לעוד קצת שינויים בשיר), מצטער.. יום טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'... זעקה כואבת... שיר קשה (לפחות לי..) אהבתי את הסגנון, כאבתי את המסר... ואכן, בולט הניגוד, כמו שכתבו על החרוזים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! העברה יפה ומוחשית של הרעיון, אהבתי! אני ;-) [ליצירה]
תגובות