[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
----
הכל אמיתי כאן כשמש ביום
אך זה בהחלט לא נורא ואיום
מדוע נבהלת? הן אמרתי ברורות
שיהיו לאחיין כבר מספיק מחזרות!
אז אל תדאגי. כאן לא משדכים!
פשוט מחליפים חרוזים מבדחים...
ולמען הסר כל ספק במחילה
גם עם אחותי לא החלפתי מילה!
(אלא אם תאמרי לי באופן ברור
שאת דווקא רוצה בשידוך האמור...)
[ליצירה]
[ליצירה]
----
לא בגרויות, לא יום הולדת!
מירב עוד בשישית לומדת
והיא כרגע מתנדנדת
בין אפריקה והמולדת
כלומר הגברת על התפר
בין high school לבין בית-הספר.
היא עסוקה בציונות,
לא ציונים (איך השנינות?)
ממזר אגב, מה? השתחררת?
ושוב יש זמן לכל החרטא ?
אם כך שרשר נא שוב ושוב
ותרום לרייטינג (זה חשוב!)
הן סוף כל סוף אין יצירה
מיצירות אתר צורה
אשר בארכיון גנוזות,
שניצפתה יותר מזאת!
[ליצירה]
---
נו, באמת איזה חגב?
אולי אייר עם כל חגיו?
(יום עצמאות וירושלים
ול"ג, וזהו רק בינתיים
כי מחכים לנס גלוי
אשר יוליד עוד חג בילוי)
אולי חג-גב שבו שמחים
על הצלחת הניתוחים
(של אלה שלוקחים ת'ריסק
ומנתחים פריצת כל דיסק)
ואולי חג-אב שיום האם
הוא לידו - משעמם!
(אולי בעצם ה"חג-אב"
הוא ט"ו באב המאוהב)
איזה חגב אם כן מרב
לדעתכם בסוף תאהב?
ורק לידיעתכם, אגב
היא כלל לא תימנית- מרב
למרות שממזי הנלהב
כבר בשירשור לעיל כתב:
"היכן אתם שם, במצרים?
אולי בתימן, הרחוקה כפליים?"
[ליצירה]
------
אף מילה מהרפש השחצני הזה אינה ראויה לתגובה.
[ליצירה]
[ליצירה]
----
שמתם לב? הדאגה שלו היא רק שמא תהיה עילה לשרון "להציב מכשולים". להציב מכשולים למה בדיוק? וכאילו עצם הפיגוע הזה ודומיו אינם המכשול בהא הידיעה.
[ליצירה]
----
נפלאית. המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. פורום מתכונים? בבקשה....רק בתנאי אחד- מכיוון שאני לא מסתובב שם, תבטיחי לי שתספרי לי רק מה אמרו שם החבר'ה...
[ליצירה]
אפילוג
בגלל חשש מאוד סביר
ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר
נקפוץ ישר לאפילוג
ושוב לא נצטרך לדאוג
לחריזה בסיטונות
ולמרוץ אחר שנינות
ובעניין השיר - נכון
אכן כתבתיו בגיל תיכון
או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי)
כשאת אם-מרב פגשתי
והוא עבר כאן קצת צנזורה
בגלל שינוי בקליינטורה
כי במקור השיר נועד
רק לאישה אחת בלבד
(אך כשכותבים לחבורה
נדרש מעט שינוי "צורה")
ובעניין שנִיוּת הלוח
כדאי שדעתך תנוח
כי זה דווקא מאוד מוסיף
לחזור אלי אותו מוטיב
וכך משוררים עושים
אז אל תשלח "לפספוסים".
ולסיום שוב ד"ש מחו"ל
אכן - חזרנו למסלול
(וגם מרב למסלולה)
שהוא כרגע - בגולה
לכן את איחולי הדרך
תשמור לעוד שנה בערך
[ליצירה]
---
הדיון שצמח מהשיר הזה הוא חיובי ביותר. השאלה שאין לטאטא מתחת לשטיח היא שאלת ההתמודדות בימינו עם "אירוטיקה" (וכן, ילד - מצד ההלכה, למה לא?) ולא השאלה: למה נכנסת כלה לחופה, אשר כולנו יודעים את התשובה לה, גם בלי עזרת יצירות מסוג זו הנוכחית.
סוערה יקרה - נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. לא אמרתי "איחס" ולא ירדתי על איש, אפילו לא עירערתי על עצם פירסומו של השיר, אלא הסברתי איך
לעניות דעתי יהודי צריך להשתדל להתייחס (או לא להתייחס) ליצירה כזאת. ואגב, עצם התייחסותך לשיר השירים כאירוטיקה שוב מקוממת אותי. אולי זה עניין של סמנטיקה, אך בהתייחסות זו מסתתר לדעתי השורש של הבעייה: אנו נוטים לייחס מושגים מהעולם החומרני כדי לתאר דברים שהם בקדושה, והנגזר מכך הוא שבדיעבד, אליבא דציבור רחב, אם "שיר השירים" הוא אירוטיקה, אז אירוטיקה היא דבר "כשר" ומכאן הדרך להכשרת הפורנוגרפיה אינה רחוקה. אני למשל מזדעק כשאני רואה יהודים דתיים מאוד עומדים בתור עם העגלות של הסופר ביום שישי ובתוך העגלה כל הרפש שבעולם: מעריב, ידיעות, כל העיר או העיר ואם אפשר אז גם לאישה. הרי התמונות וניבולי הפה המופיעים בעיתונים אלה, היו רק לפני ארבעים שנה שייכים לאסכולה הפורנוגרפית הרשמית מבית "פלייבוי". את מדמיינת לעצמך יהודי דתי קונה "פלייבוי" בסופרמרקט? ועוד מביא אותו הביתה לשולחן השבת, כדי שגם הילדים יעיינו בו לפני או אחרי הארוחה ? האם הזמן מכשיר את השרץ?- לא! זה רק אנחנו מכשירים אותו! והתרוצים לכך- אין סופיים. החל מ"אני אדע לעמוד בפרץ" וכלה ב(כן!) שיר השירים. ואני שואל את עצמי מה יהיה בעוד ארבעים שנה? האם יצירות שהיום מוצאות להן בית ב"במה חדשה" ייחשבו "על הגבול" באתר "צורה", ושוב מישהו יזעיק את שלמה המלך להגן עליהן?
[ליצירה]
----
ממזר פרחים יקר מאוד
מרב שוב נעלבה מאוד
היא רק רצתה, ממזר פוחז,
בך בתור - המחרז
(אך לא בתור המחזר
אתה מבין את זה, ממזר?)
כי מחזרים לה יש ויש
אך בשירה - גרונם יבש
ואיש מהם אינו יכול
לצאת בדו-רה-מי-פה-סול
ואיש מהם לא וירטואוז
כשמחפשים מי שיחרוז
אך ממזרון, אתה הרי
חורז כמעט בלי מתחרה
ועוד תזכה, גם יום אחד,
בתחרות "חרזן נולד"
אז נא תפנים את זה ממזר:
אתה כאן רק "ליצן חצר"
ליצן קטן, מאוד נחמד
אשר רוקד עם כל אחד
על כן תדרוך נפשך עוז,
אז פתח את פיך וחרוז!