[ליצירה]
מקסים מקסים מקסים!
לא קראתי את הגרסה הראשונה, אבל נהנתי מהנוכחית מאד. כתוב בצורה שממש מאפשרת הזדהות. המהלך עד ההבהרה בנוי יפה, חוץ מקטעים מסוימים בהם היה כדאי אולי קצת לקצר.
יישר כח.
[ליצירה]
מרגש
מדהים. כ"כ ריגש אותי. כל פעם שאני נזכרת בזה זה גורם לבוקר שלי (ולכל היום) להיראות אחרת. תודה.
קצת הפריע לי שזה קצת "מגשים" (הופך לגשמי), אבל זה לא מוריד מהערך הגבוה ומהתרומה הגדולה שזה יוצר. אני לא בטוחה שהיה אפשר להחדיר אהמסר העמוק הזה בצורה כ"כ טובה בדרך אחרת.
תודה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ואני חשבתי שאנחנו שכנים...
יש מלא פה בשכונה! (גם בדרך לבית כנסת יש) תסתובב יותר בנווה עוז החדשה ותתבשם מהריח הנפלא הזה... כל לילה האוויר מוצף פה בניחוח.
[ליצירה]
ברוך הבא חזרה לאתר !
( אתה מתפלל לחזור לפה, נכון? - תפילתך התגשמה מהרה, אני רואה)
( אמנם הרגע אמרתי לך בע"פ מה שאני כותב עכשיו , אך כדי שגם אחרים יראו ויראו אני משכתב את דברי לכאן )
זה תפילה על קברי צדיקים ?
( "הו קדוש פלוני , התפלל בעדי! " ?)
סתאאאם , אני יודע שלא ( כי אמרת לי) אבל ככה אני קראתי את זה...
[ליצירה]
עוווווווווווווף...
מקסים.
מקסים.
מקסים.
רעיון נפלא.
(כאחות של סו, חסר לי המשך של פגישה מקרית בדרך לוותיקין וסיום של "והם חיו באושר ובעושר...")
[ליצירה]
תשמע אחי א כל זכור בתפילות טוב לקצר שמא תחטא
חוץ מזה יש שם כמה קטעים של רמז והאם לנו לדבר אל אלוהים ברמז מי אנחנו חוץ חוץ תקרא תספר התפסן בשדה השיפון ממליץ אולי קרוב אליך זה על זיוף בני האדם משהו ענק וקצר בעמודים. עצתי עליך תשכח ממה שחושבים אנשים תעשה הטוב בעיניך וזכור כי הכל יביא לפניך האלוהים במשפט
[ליצירה]
[ליצירה]
טיי.
לא שמתי לב שמפתח פה הוא עשוי מפ' בעצם...
[ליצירה]
הממ...
תחשובות ברורות וחשובות, עוברות לכולנו בימים האלה. קשה 'להתחבר' לדברים האלה בכח, ולפעמים אנחנו יושבים ומשתוממים אל מול הקינות של ט' באב, המרוחקות כל כך...
אך עדיין - חסר לי מאוד ביצירה הזו - תשובה. [אולי זה בגלל שאני פשוט לא יכול עם יצירות קצרות...] - חסר תשובה. העלנו את השאלה - מעולה. אבל עכשיו מה? עכשיו צריך גם לתת תשובה. או לפחות כיוון.
נכון, קשה להתחבר, נורא קשה. וגם כשסוף סוף אנחנו הישראלים מצליחים לשתוק למשך 2 דקות - ואולי לנסות לחשוב ולהתייחד מעט עם האהובים המזהירים [ולא סתם 'למלמל' איזה פרק תהלים, שאפשר למלמל גם אחר"כ...] - אז הכל מתערפל ושום דבר לא עולה...
נכון, זה קשה - ועדיין אחד אנו, והקשר הכלל הישראלי שלנו הוא בל ינותק. גם כשנחשוב שהוא כן - מחוברים אנחנו אכן.
...ולפעמים, כשתמשע את הרב, שר בקול שבור על הרצפה ובבכי את 'בצאתי ממצרים/בצאתי מירושלים' - פתאום אתה תבין, פתאום כל המילים יתגשמו אל מול עיינך - ותראה עד כמה שזה לא רחוק... עד כמה שזה מתחבר עד היום... ועד כמה 'צאתי מירושלים' זה גם קרה אתמול, ושלשום ועוד הרבה פעמים נוספות...
ואז אתה כבר לא תוכל לבכות...
וכשהרב יסיים את השיר הנורא הזה, ותזדעזע כולך - פתאום שיר אחר יעלה לך, ותמונות של אותה ירושלים יעלו מולך - אך רק לא בוערת ונשרפת, אלא בוהקת מזהב נחושת ושל אור - לא אור יקרות וקפאון, אלא אור של גאולה ושל תקווה...
ופתאום, כל השיר הזה יהיה אחרת... למרות הסיום הנורא שלו - אתה תחייך... תחייך לעצם זה שאתה יכול לשבת איפה שאתה יושב ולשיר אותו ולבכות אותו...
... שהנה פתאום - אכן, לכל שיריך - אני כינור....
[ואז אתה תלך למחשב ותכתוב על החלום שחלמת בלילה ותקרא לזה 'חלום - 0.166666 מנבואה...' ^_^]
[ליצירה]
אהההה
זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז...
חשבתם פעם למה זה קורה?
מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו....
...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו.
[לפחות משתדל...]
[ליצירה]
הממ..
בטח התכוונת למשל לקטע של העניים... (לא מסתכל, יושב, שמן דגים, לבכות, וויטמין A וכו') הרבה יובש יש בפגישה למשל... גם מספרים לא חסרים (11 שנה, תוך שניה, 2 דקות, 10 דקות.. וכו')
בעיקר קטע של יושב מוגדש (מאד) הן בעניים הן בכלל... [הםם.. מוסקט זה שם של יין יבש? [בעצם חצי יבש עם תקווה...])
בטח יש עוד רק שקשה לשים להם לב...
הרעיון עצמו מוכר, כואב להפליא עצם הרעיון הזה... (מה יש אנשים כאלה?? [שעושים עניין כל כך עם אין לו אוטו? שבאים דווקא למקום שאפשר להביא תירוץ טוב לחתוך? שלשלם -דווקא-??? לא מאמין שיש כאלה אנשים!!!]
(סתם.. צוחק... האמת אני לא יותר מאמין שיש אנשים מהסוג (הסטריוטיפי-בלאי-כל-כך) המובא... אבל אני לא הייתי עונה על 'אתה מתקלח כל יום??' [אני פשוט הייתי עונה -'ואת?? הידעת שבימי הבייניים לא היו מתקלחים יותר מפעם בחודשיים ובין לבין האריסטוקרטים היו פשוט מורחים על עצמם בושם כיד הטובה עליהם במחשבה שזה יחפה על הכל?? [בנימה עוקצנית נורא במילה 'בושם'[[
[סתם סתם... באמת סיפור נוראי, אז באמת קשה לי לתפוש שזה קורה... (בשביל מה לעז... מגדל-עוז הוציאה חוברת ספיישל בפורים הא?? אולי בשביל שאנשים יקראו אותה????)]
המוטיבים, אחרי שאמרת לשים להם לב, מוצלחים מאד. רק הייתי מגדיש אותם, כי לא תמיד רגילים 'לחפש' אותם.
[ליצירה]
טוב
אחרי קריאה חוזרת ונשנת של היצירה הצלחתי להבין סוף סוף -
כשיר, קשה לי להבין, מאחר ואני לא מבין שירים..
אבל זה - אפאטיות, מובא ביצירה באופן חזק ביותר.
כל שורה ושורה מביאה יותר חזק את 'חוסר העניין', כל שורה מחזקת את ה'עייפות' הזו של האפאטיות...
הכל חוזר... רגעים קטנים...
הכל בעצם הוא חוזר על עצמו, רצף של שניות, של 'טאקים', שבין לבין פה ושם קורים דברים...
משחקי המילים עם המטרונום [טאק טאק...] מצויינים!
ואמרו שיש גם נימה אופטימית בסוף.
בקיצור -ממש טוב.
עכשיו, רק שתי נקודות בהן הייתי שם דגש - חלק ממשחקי המילים מורכב -מדי- [אני ממש טוב במשחקי מילים ב"ה, וחלק פה לקח לי ממש הרבה זמן לתפוס] - למשל 'משו חזק תקדים', הייתי אולי מנקד את זה, מאחר ובאופן טבעי שמתי פתח תחת הק' וזה יצר מילה חסרת משמעות... טַאקְדִים - אולי כך זה יותר מובן?
וגם - הגאז'? (זה לא ג'אז?)
וכן החלק עם הקלסר, טוב לא היה לי כזה, אולי זה מסביר למה לקח לי זמן להבין...
והדבר השני, אולי חשוב עוד יותר - היחס של הזמנים.
מאחר ומדובר במטרונום, יש לו קצב קבוע, וזו בעצם המטרה של היצירה - הקצב הקבוע של הטקים, - אז מבחינה משקלית אולי היה כדאי לאזן את ה'טקים' על כל הבהרותיהם - באופן שווה... שיהיה בניהם, מבחינת משקל או רצף שורות, מרווח שווה... פשוט זה יוצא שיש לפעמים שזה 'טאק טאק' [נשמע כמו שני טקים ולא אחד........ועוד אחד.... היצירה עצמה צריכה להיות די איטית לא? הייתי שם '...' בין אחד לשני אולי..] ולפעמים יש 'טאק'... והטאק הבא רק שלוש שורות אחר"כ... לוקח זמן לקרוא עד שם והזמן שעובר נראה לא 'מונוטוני'...
[אולי זה בעצם חלק מהיופי של היצירה?]
במשפט אחד- יצירה מעולה, (!!) רק, לפחות לי, לקח זמן 'לתפוס' אותה... [זה לא אומר משו רע במיוחד, רק פשוט מורכב... צריך אינטרנט מהיר בשביל זה [או חופשי...]]
[ליצירה]
טוב.
אני עכשיו יושב בפינת החדר [טוב לא בדיוק בפינה נו...] ו, אולי לראשנה מזה זמן רב, לא אומר כלום.
....
פשוט מדהים. ארוך מאוד כמו שאני אוהב, מלאאאא בתיאורים כמו שאני אוהב, מרגש כמו שאני אוהב... [האמת אני אוהב יותר סיפורים שמחים..אבל מה זה משנה...]
פשוט...
ואוו... לא יודע אין לי מה להגיד על זה... [חוץ מלהאשים את עצמי ש'עכשיו' נזכרתי להגיע לפה...]
רק שני דברים לציין, הלכתי לאיבוד קצת כל פעם שהחל תיאור צבעוני... אולי בגלל שאני עוור צבעים אולי... כל פעם שהחל תיאור ציור פשוט התבלבלתי לחלוטין. ומה גם, עדיין לא עליתי על ההקשר לרחל ולאה, צריך עוד קצת לחשוב על זה....