אתר האינטרנט נמצא.
ממתין לתשובה.
מתחיל להוריד מן האתר.
פותח דף.
(מתוך שורת המצב באינטרנט)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מישי ואוהב, למה לרדת? זה דווקא ממש מקורי. חמוד. גם אני תמיד מסתכלת שם, זה כ"כ מעצבן, כל פעם מחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, תודה לך! אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.) [ליצירה]
- [ליצירה] חחח. איזה חמוד זה. נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד. ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד? תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהיייים!!! ב"ה כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור. והרי הפירוט: "אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת. "ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה... "מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו. "פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי... איזו יצירה עמוקה. אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי לציין ש ב"ה העובדה שאחרי כל משפט מופיעה נקודה מעידה על החתירה לנקודה העמוקה שבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת אוד משהו מישי אתר האינטרנט נמצא - אינטר מלשון להיכנס - פנימה - בתוך, האדם מחפש את האני העצמי שלו. איך שכחת?!!?!!?!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט אבל...... לא. שימי לב שלא רק מהקטע הרוחני, כל מקום אליו את נכנסת אליו. חברה חדשה, אפילו חברה מוכרת- כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת קודם כל- אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח יותר מהיצירה אתם הצחקתם אותי לאללה....חח חמוד מאוד שצוטט את זה.... ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אפילו הבנתי עלאמת ממש שיר של מתקרבת!! יפה. אהבתי. את מנענעת לולב? סתם שאלה- זה נכון שאשכנזיות מנענעות לולב? [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אני כתבתי לזה תגובה. אמרתי בערך כמו מרקינוסטטוס. אה, וגם שזה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מולחן? כי זה נראה ככה. ושני הבתים האחרונים די מיותרים, או לפחות אחד מהם. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, זה חמוד! שיואו, ועוד כל מיני מילים שכאלו. במיוחד החרוזים הנפלאים. למרות שבמקום מסוים כתבת מלאך הירח במקום הכרית. [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך? איך לא הגבתי לזה? זה ענק. (הו, כשהביטויים האלו היו שגורים על לשוננו... נוסטלגיה.) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מעביר את ההרגשה. אי-הנעימות. ההקלה, אולי השלמה? ההתחלה מפחידה. כי הנמשל כל כך יפה, למרות ההקדמה, חשבתי על כלה, שנדרסת רגע לפני החופה, ואז, כשמשליכים אותה על השבת, מבינים את הכאב... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם אתה צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה פשוט חמוד באופן מטורף!!! הא, אני קיבלתי היום שתי הצעות נישואין. ביום אחד!! שברתי את השיא הקודם שלי, מה? אבל - שזה יהיה טעות במספר? זה דבר מעצבן! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.... אבל כל הרע, והטוב שבסוף- כולו פסיבי... זה מה שהוא עושה לך, ורק בסוף- בתור גחלילית, את היא זו שלא רק עפה, אלא גם מפיצה את האור. (לוידעת, אולי קצת יותר מידי אנטרים לטעמי.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר נעשה. ובאמת, נו, לא יפה ככה בהמלצות העורכים. זה לא מכובד. וגם לא יפה לירוק לבאר וכו', ולא יודעת מה קרה, ולא אכפת לי, אבל, נו, יאללה. וזאת לא יצירה רעה. ומהכותרת, אסף, כבר חשבתי שאתה אומר שעם כאלה יצירות אתה לא רוצה להיות עורך, ולא הבנתי מה הבעיה. שתהיו לי בריאים. [ליצירה]
תגובות