666
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רוע אכזרי שורץ בתמונה הזו. השדונית לא מלוכלכת בכלל בחלבון, מה שאומר שהגוזל שהיה אמור לבקוע מהביצה נושל ממקומו באלימות (כנראה נאכל, שדונים יכולים לאכול הרבה מעבר למשקל גופם במהירות מפחידה) היד האוחזת בביצה יציבה מדי, לא כך נראית יד של מי שציפה למצוא גוזל חסר-אונים וגילה מפלצת זעירה, מה שאומר שמי שמחזיק את הביצה אכזרי ומסוכן לא פחות. ולכן השדונית נראית תוהה, אולי קצת מבוהלת, במקום לראות את אמא-עגור היא רואה אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית... [ליצירה]
- [ליצירה] ברור שהיא מופתעת. התכוונתי ליד הגדולה- זו שמחזיקה את הביצה. א. היא לא איש, וציירת כבר דברים קשים יותר. ב. חלבון נקרש בחום, לא מתאדה, וגם בלי זה היא נראית ערנית מדי יחסית לגוזל שבקע. את בטוחה שזו ביצת שד ולא ביצת עגור? היא די גדולה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אנטיכריסט. מסכנה. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] שניכם לא יודעים! זו ביצת שטן. והילדונת היא הבכורה... היא לא נוטפת חלבון כי השטן כידוע (או שלא) נוהג לתפוס טרמפ על בני אדם (וכנראה גם על חיות אחרות) בכל מה שקשור להבאת צאצאים לעולם (איך זה קשור לחלבון בעצם? טוב, לא משנה...). השטנית הקטנה מודאגת כדי לומר לנו שגם לשטן יש רגשות, גם הוא בנאדם! מה שמסביר את היד האנושית משהו המחזיקה את הביצה. מלבד זה, העצבות והפחד בפניה של התינוקת החמודה (באמת חמודה) הם רגשות היסוד אצל כל שטן. הרי השטן הוא סמל הרוע. מסקנה, השטן הוא לא דמות אגדית, הוא חלק מסויים מנפש האדם והדמויות המצויירות הן משל נחמד עבורו. אם לא נדע להבין את ה"שטן", לא נוכל "להתגבר עליו". צריך לדעת איך הוא משתלב בחיינו בלי להחטיא - לפספס את המטרה הראויה. [ליצירה]
- [ליצירה] זרע צפעונים הבוקע מביצה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד.המבט שלה והפנים פשוט מעולים. אהבתי את הרעיון של ישי-האדם אוחז ביצרו.. השיער היד והכנפיים-ממש מדויקים וטובים. יש בעיה בידיים של ה"שדה" עצמה הן עבות כאלה..לא כל כך מתאימות לה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריכה קצת זמן כדי להתאושש, אז אני אגיב לך ממש ברצינות מאוחר יותר. בינתיים- זה עצר את נשימתי, היופי של הציור. מרהיב ממש. אני מדברת על הציור עצמו, באופן טכני. עוד לא על הרעיון.. פעם ציירתי משהו דומה לשדה הזאת, ונתתי לאילה שתכניס אבל היא לא הצליחה... חבל. הייתי רוצה שתראי... כל הכבוד על הציור הנהדר ותודה... בתש [ליצירה]
- [ליצירה] היא מקסימה. מופתעת-עצובה-מרוגזת, בדיוק כמו ששדונית צריכה להיות! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב ביותר. התאריך הלועזי כמקור השראה. מי היה חושב על כך? האדם אוחז ביצרו. יפהפה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לידידיה מושג הקורבן מוגדר מתתחילה בתור מעשה ללא תמורה. אחרת זו הייתה סתם עיסקה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. לא שיכנעת. מה בכלל גרם לך להגיע לעיוות הרעיון הציוני עד כדי כך? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. סוף מעולה. ניצוצות אור המבליטים את החושך.. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחיינית שלי גם! שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רציתי להיות הנודניקית היחידה, כי באמת התרשמתי מהשיר, אבל שלושת הזקנות המיטולוגיות, זה עיוות מאוחר יותר. במקור מדובר על the maid, the mother and the crone, שזה אומר שאחת צריכה להיות צעירה מאוד, אחת אימהית והאחרונה זקנה. הייתי ממש מציעה לך לקרוא "Sandman" של נייל גיימן. היצירות שלך ממש מקבילות לקו שלו. נהנית מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, זה יפה כ"כ! קלטתי את רב הדמויות, וההסברים חשפו את השאר. תמונה בעמקים שונים... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיזו מהטרגדיות ההיסטוריות כיוונת את השיר? או שזה היה לרעיון הכללי העומד מאחורי כל קורבנות מאבק כלשהו? אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ישי, זה מקסים!! ממש נהנתי לקרוא סיפורת שלך (לא שאני לא נהנית מהשירים הממורכזים). הרעיון יפהפה. המבנה - מושלם. רק לא אהבתי את זה שכתבת את שמות החיצים - זה נותן רמז יותר מידי ברור לסוף, עדיף פשוט להפתיע עם המשפט האחרון וזהו. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קרוב כ"כ וואלה, מזמן לא קרה לי שמישהו התקרב כ"כ. תודה. [ליצירה]
תגובות