[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
וואי!! איזה עצוב!
עצוב שמגרשים אנשים שלא עשו מימהם דבר רע לאף אחד מביתם, ווזורקים אותם לרחובות!
ציור איכותי, אילולי הנסיבות, הייתי אומת שזה רעיון יפה....
[ליצירה]
עכשיו הבנתי מה ייחודי כל כך לשירים שלך , אתה תמיד, אבל ת מ י ד , כותב בעתיד. ותמיד הכותרת היא עם סימן קריאה, וגם בשיר עצמו אתה מכניס איזה סימן קריאה או שתיים.
אף פעם התוכן של השירים שלך לא משנה לי, תמיד כשאני קוראת אותם יש לי הרגשה שאני קוראת את אותו שיר שוב, בפעם המאה.
אוף, זה כל כך אתה, שוב ושוב... תנסה למשל לכתוב פעם בעבר, או בהווה, תנסה לכתוב לא על מהפכה, ולא כזה מתלהם, אני בטוחה שאתה טוב בלכתוב. אם רק תכניס קצת גוון ש ו נ ה לשיריך.. הם ייצאו נהדר.
וסליחה אם פגעתי, באמת לא הייתה לי כוונה.
בתש
[ליצירה]
כן.. אתה מה זה צודק, עכשיו חלק ממגורשי גו קטיף רעבים ללחם.. כך שמעתי..ואין למדינה כסף בשביל החראוילות שהבטיחו להם, אז מה 'תה רוצה, שהמדינה גם תדאג לערבים טפילים שמתעקשים בכח לגור כאן? ועוד כל התהליך המטופש הזה נעשה דק בגללם.. תחשוב.
[ליצירה]
הסימני קריאה כל כך הורסים, לדעתי.
זה יכול להיות שיר ממש יפה, אולי הכי יפה שלך,
אני אגיד לך גם למה הם הורסים,
כי השיר הוא כזה רך, רגוע, מלא בשמש, הוא אמור להקרא רגוע כזה, וסימני הקריאה מוסיפים לזה פתאום ... לא יודעת איך לקרוא לזה- אולי מן התלהמות? בקיצור... מקווה שהבנת למה אני מתכוונת, ואים לא, לא נורא.
המשך לכתוב, השתדל קצת לגוון בתוכן היצירות..
בתש
[ליצירה]
אה, הבנתי, המיזרוחניקים בעלי הדם הטמא , הם הבוצדמים....
אז המיזרוחניקים צריכים להשמר "מהפולסא דנורא",
ששילח בהם הרב הגאון הקדוש - וולדע מוערט (ביידיש)