Most Beautiful
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני חושבת שזה יפה, אבל הפספוס הוא בעיניים- זה לא העיניים שלה, שלה- יותר עמוקות, יותר שחורות יותר.... וגם המצח קצת גבוהה ושטוח מדי- אולי תנסה קצת לשנות את זה, כי חוץ מזה- זה כ"כ קרוב לדמיון מוחלט לתמונה, וזה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] הרקע השחור, כמו כל הציור, הוא בעיפרון. ותודה רבה ((: [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך שליטה מפחידה.. באיזה עפרון זה? [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדוייק, ועדיין אחרי שני פרוטרטים נשיים, החלטתי לסיים את הסאגה לעת עתה בציור האשה היפה בעולם, לטעמי. לא משמעות ולא שום דבר, טכניקה גרידא, בשביל שאני אוכל בשקט לעבור לצייר דברים אחרים (: אני יודע שזה לא מושלם, מצאתי כמה וכמה פגמים בַּדיוק לעומת התצלום המקורי (מתוך הסרט tomb raider), אבל אני חושב שבכל זאת זו עבודה לא רעה. מה דעתכם? [ליצירה]
- [ליצירה] לביא, זה מהמם! מסכימה עם השאר לגבי המצח והעיניים השקועות (זיהיתי עפ"י השפתיים : )), אבל כל השאר - פשוט מקצועי. במיוחד אהבתי דווקא את השיער - שבד"כ לא משקיעים בו יותר מידי, אבל כאן, סחטיין!!! נ.ב.: מה יש לכם במשפחה עם אנג'לינה? יש יפות יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] *ש [ליצירה]
- [ליצירה] עפרונות, אם לדייק. 8B לשחורים, 2B לגוונים בפנים, ותספות של 6B ו 7B כשצריך. אני שמח שאהבת. לפי מה שהספקתי להציץ בדפיוצר שלך, גם את לא בדיוק קוטלת קנים (: [ראו ערך: "דרקון (2)"] [ליצירה]
- [ליצירה] הפתיים נהדרות :) אהבתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] נ פ ל א ! עבודה נהדרת. האישה היפה בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו, וואו, ושוב וואו. מדהים, לרגע חשבתי שזה צילום. אחד הציורים המוצלחים פה באתר אם לא הכי מוצלח. אהבתי את השערות הבורחות מהצמה - הן מושלמות!!! זה מד-הים!!!!!!!!!!! אגב, את הרקע השחור צבעת במחשב? זה בעפרון או בחומר אחר? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אוהב את הרעיון, למרות שאני עדיין לא בטוח מה בדיוק רציתי לומר, כי אני בעצמי מנתח את זה לפחות בשתי דרכים. תודה על התגובה (: [ליצירה]
- [ליצירה] נייס. הטקסטורה של העץ טובה, הטקסטורה של הציפור.. קצת פחות. ומי זה יגלי? [ליצירה]
- [ליצירה] הו, לא, הציור צויר בהשראת העין של אשר, במודע ובמתכוון. הוא גאון (: . תסתכל טוב, תראה את אדון מוות... [ליצירה]
- [ליצירה] או, את רעה (: [ליצירה]
- [ליצירה] שם בדוי, צר לי להגיד זאת, אבל אני לא מסכים עם הביקורת שלך. עם אף לא אחת מהנקודות. אבל איש איש ומחשבתו הוא, ואיש איש ופירושו הוא, הלא כן (: ? [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור, אני יודע... נחמד מצידך, הקריצה הזאת. אני מעריך את זה (: ציור טוב, ללא ספק. את יותר השקעת בהצללה מבדרך כלל, ורואים. זה קשור בזה שזה ציור מתוך תמונה, ולא מהראש היצירתי והנחמד שלך? בכל מקרה, זה ציור מוצלח. אולי היה כדאי אם היית הופכת את הרקע לאחיד יותר (כן, זה הרבה עבודה שחורה, אני יודע), ואז היה יותר קל להתמקד על אינשטיין. שני דברים נוספים - הפכת את הדמות ליותר קריקטורית ו"חלקה", אבל אני לא רואה בזה פגם, כי אני לא חושב שצריך להשוות את זה לצילום בדיוק של אחד לאחד, אלא לראות אם זה מוצא חן ביעניך כמו שזה. דבר שני - הצעיף לוקה בחסר, ונראה קצת כמו קישקוש שחור שבא להסתיר חלק מהציור. לסיכום - ציור מעולה, קריצה חביבה, תמשיכי כך (: [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא? בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] (: קראתי את שלושת החלקים, אבל החלטתי להגיב פה.. אהבתי את הכתיבה. במיוחד אהבתי את המודעות לעצמך... הרומנטיות הטיפה קיטשית, והסוגריים שמאזנים אותה. את יודעת בדיוק איזה רושם יתקבל אצל הקורא. האושר בא בסוף, ככה זה. זה הטוב משלושת הקטעים, לדעתי. אני לא בטוח שהייתי מקטלג את זה כנונסנס. זה די ברור ובעל הגיון (לפחות נראה די ברור...). אגב, אין שום דבר רע ברומנטיקה, גם אם היא מעט קיטשית (יש לי חולשה לרומנטיקה.. אכן, חיים קשים). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. לקח לי שלוש קריאה כדי להבין את משחק המילים, או אפשר לומר.. דו המשמעות. אהבתי (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
תגובות