הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
רעיון מקסים.
אני אשאיר את ההערות הטכניות למבינים בנושא.
פשוט אהבתי...
ההרגשה שהכל משחק אחד גדול ואלוהים נהנה ממנו. (בשלב מסויים בחיים קולטים שיש לבני האדם יותר רצון מסתם פלסטיק מעוצב)
יפה עשית בכך שהמשכת את הלוח עד האינסוף, לסמל מצד אחד את חוסר הברירה של "כלי המשחק" בדרך הארוכה וחסרת הסוןף הזו, ומצד שני את המשחק האינסופי של הבורא.
תודה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
בהתחלה לא הסכמתי: הרי יש זכות בחירה, מה פתאום אני ישן?
אבל זה אומר שאולי נדמה לי שאני זז, האמת שהכל כתוב...
אולי נדמה לנו שאנחנו ממש חיים, אין שום הוכחה שאנחנו לא איזה דמיון או חלום של ישות עליונה כלשהי (כלשהי?! כינוי חדש לקב"ה?).
לביא אמר את הרוב, אבל בכל זאת.
היד הקטנה ישרה מדי, כאילו הוא מחזיק אותה בצורה לא טבעית.. יד שמוטה הפוכה בדר"כ.
ואין לו פה! איך הוא מדבר?!
ביד הגדולה יש אי דיוקים קטנים, אבל היא טובה בסך הכל. רק, אם האצבעות מקופלות, אז המפרקים שלהן יוצאים מעבר לאצבע הקרובה. הן קצרות מדי, זאת אומרת, והוא לא יכול לגרד בגב.
רעיון מצוין, אפשר לחפור בו הרבה.
כל פעם מגניב אותי היצירתיות שלך, כי באמת יש לך רעיונות יפים מאחורי היצירות. אבל את תסלחי לי על קצת מילות ביקורת, נכון (: ?
שני דברים עיקריים הפריעו לי. ראשית, האדם בתפקיד כלי השח-מט לא מספיק שמוט. כפות הרגליים כן, וגם המשיכה בחולצה, אבל איכשהו הוא מחזיק את הראש שלו יותר מדי בכוחות עצמו... וגם נמצא שמאלה ממה שהוא היה צריך להיות אם באמת היו מרימים אותו ככה. בקיצור, מפריע.
שנית, קווי הפרספקטיבה. הם רק בכאילו נכונים, וזה ממש מפריע למי שמסתכל בתשומת לב. למשל, הקו שמתחיל בפינה השמאלית למטה, נעלם איפשהו מתחת ליד. גם שני הקווים מימין לו מתלכדים, בתיאוריה, בערך במרכז התמונה, שזה שמאלה מאיפה שציירת את ההתלכדות. בקיצור, לא כל הקווים מתלכדים לנקודת המגוז, כמו שזה נראה במבט שטחי.
אבל היצירתיות שלך מוצאת חן בעיני (:
צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ).
כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : )
תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!)
אני.
אפשר לומר כי ציורייך הם שירה!
ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך:
רץ אל המלכה -אביב וסתיו
---------------------------------
הבקעת שורות, מילים
צעדת ודילגת לאלפים
הבקעת, זרמת, פילחת
אצלה נותרת רץ שחור.
עבורה נותרת במשבצת
וכשעשית צעד לכיוונה
הורדת מן הלוח.
וזה נמשך כבר שנים
על אותה משבצת כניסה
הכניסה אל ארמונה
של המלכה הלבנה.
כשביקשת לפנים משורת
ועלית משבצת נוספת
נדחפת על ידי הפרש
נפלת לשלולית
והוכתמת והתלכלכת
נותרת טוראי פשוט
צועד, דורך במקום
בוטש את קרקע הלוח
מקלל בפה כואב
אוכל את הלב.
[ליצירה]
בעצם...
הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
[ליצירה]
רעיון מקסים.
אני אשאיר את ההערות הטכניות למבינים בנושא.
פשוט אהבתי...
ההרגשה שהכל משחק אחד גדול ואלוהים נהנה ממנו. (בשלב מסויים בחיים קולטים שיש לבני האדם יותר רצון מסתם פלסטיק מעוצב)
יפה עשית בכך שהמשכת את הלוח עד האינסוף, לסמל מצד אחד את חוסר הברירה של "כלי המשחק" בדרך הארוכה וחסרת הסוןף הזו, ומצד שני את המשחק האינסופי של הבורא.
תודה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
בהתחלה לא הסכמתי: הרי יש זכות בחירה, מה פתאום אני ישן?
אבל זה אומר שאולי נדמה לי שאני זז, האמת שהכל כתוב...
אולי נדמה לנו שאנחנו ממש חיים, אין שום הוכחה שאנחנו לא איזה דמיון או חלום של ישות עליונה כלשהי (כלשהי?! כינוי חדש לקב"ה?).
[ליצירה]
טוב,
לביא אמר את הרוב, אבל בכל זאת.
היד הקטנה ישרה מדי, כאילו הוא מחזיק אותה בצורה לא טבעית.. יד שמוטה הפוכה בדר"כ.
ואין לו פה! איך הוא מדבר?!
ביד הגדולה יש אי דיוקים קטנים, אבל היא טובה בסך הכל. רק, אם האצבעות מקופלות, אז המפרקים שלהן יוצאים מעבר לאצבע הקרובה. הן קצרות מדי, זאת אומרת, והוא לא יכול לגרד בגב.
רעיון מצוין, אפשר לחפור בו הרבה.
[ליצירה]
הכי הצחיק אותי דווקא הפרט בקטן של המוזיקה המתנגנת בפסנטר "טו מדרה קואנדו טה פריו"... דווקא את זה?!?!? אני מבינה שיש לך שריטות בנושא הלדינו...
ואגב, למי שזה מעניין אותו, המשפט הארוך "אוי נו טיינן וורגואנסה, לאס טטס לאס טיינה אחוארה, אנטס סה מטייאן בומבאס אן לוס סוטיינס אי אגורה? נו קידו לוגאר, אח אח אנדה אסטאן לאס דאמאס קון אל קוקו אי אל סראפאן" זה "אוי, אין לך בושה, ..(מצונזר : ).., איפה הבחורות ההן עם הקוקו והסרפאן"
סחטיין על הספרדית שלך!
[ליצירה]
"החיים הם מחלה סופנית, שעל פי החשד מועברת דרך מגע מיני"
הלוואי ואזכה לחיות את חיי בצורה שאת הדבר היחיד הרגיל ודומה לאחרים שאעשה יהיה למות.
אהבתי.
[ליצירה]
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
האמת היא שבדקתי המראה, ואומנם זה אולי היה נראה יותר טבעי עם האגודלים היו כלפי מטה, אבל אז הייתי צריכה לשנות גם את "התנוחה" של היצור שיוצא מבפנים, ולא רציתי...
תודה!
[ליצירה]
כמה מדוייקת הפואטיקה שלך... וכמה פואטי הדיוק בו תיארת את המתחולל בתוך נפש האומן... הניתוק ההכרחי בין העולם המציאותי לשיגעון שכל תחום אומנות דורש מהאדם, על מנת להגיע לשלמות...
יפהפה.
תגובות