.jpg)
Can U See Death?
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ.. אני מבין למה את מתכוונת... אני חושב שאת צודקת בשתי הנקודות. ננסה לשפר פעם הבאה (: זה ממש כיף לקבל תגובות שלך, מי. אולי אני צריך ללמוד ממך בנושא הזה P: ? [ליצירה]
- [ליצירה] רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים... ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : ) מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע. סחטיין! מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] ציור או רישום כלל לא חשוב! עבודה נהדרת ממש מקצועית ברם פגם בה אחד. דמעה הזולגת אינה יורדת ממרכז העין אלה מהקצה ההפוך של האף. זאת אומרת מקצה העין בצד שמאל של התמונה. במידה וזו עין של עוף ציפור כל שהיא אזי לא יתכן שתראה דמעה, מאחר ואין להם דמעות כמו לאדם. כי זהוא דבר נוסף המבדיל בינם לאדם. ציור נפלא ונהנתי מאד. תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מה? איפה אתה רואה דמעה? אני שמח שנהנית. [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב דמעות, דמעה יכולה לרדת גם מהקצה הקרוב לאף, שם היא נוצרת. בדרך כלל משם היא יורדת. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, לא, הציור צויר בהשראת העין של אשר, במודע ובמתכוון. הוא גאון (: . תסתכל טוב, תראה את אדון מוות... [ליצירה]
- [ליצירה] ציור מדהים לקח לי קצת זמן לראות את מר מוות. [ליצירה]
- [ליצירה] גם ממך אשר העתיק? (אני לא רואה את המוות בעין, אבל העין עצמה מצויירת יפה) [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. שילבת יפה את הבחור... העין קצת פתוחה מדי, בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] סוף סוף אני רואה את המוות בעינים! (בעעעע!!! נשמע גרוע.) חס וחלילה. סתם, אבל רק עכשיו ראיתי את הדמות. אבל נראה לי הכרחי ממש לשים שם דמות שרוע על הרצפה מול המוות, ולעשות את העיין יותר פעורה באימה. משום מה היא לא נראית לי מספיק מפוחדת. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוליה... קודם כל, תודה (: ציירתי אותה עם עיניים פקוחות מאוד. היו אנשים שאמרו לי שהיא מפחידה. את אומרת שהיא נראית מבוהלת, ואני צריך להסכים איתך. האמת היא (וזה לא לציטוט P: ) שזה לא בכוונה. אני עדיין לומד איך אני צריך לצייר עיניים ופנים בכלל, ולהגיע להבעה שאני רוצה. ככה התרגלתי לרשום עין, אז ככה עשיתי... אני אלמד גם לעשות פנים לא-מפוחדות, אל דאגה (: בנוגע לשאלות: 1. בציור העליון חסרה גבה כי ככה סרקתי אותו. זה היה תהליך עבודה, שסרקתי בשלבים שונים. לא משהו בעל משמעות. 2. לא, זה לא פרוטרט עצמי (: [ליצירה]
- [ליצירה] המצויר הוא אני, אם להודות באמת... מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי? אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (: צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] (: קראתי את שלושת החלקים, אבל החלטתי להגיב פה.. אהבתי את הכתיבה. במיוחד אהבתי את המודעות לעצמך... הרומנטיות הטיפה קיטשית, והסוגריים שמאזנים אותה. את יודעת בדיוק איזה רושם יתקבל אצל הקורא. האושר בא בסוף, ככה זה. זה הטוב משלושת הקטעים, לדעתי. אני לא בטוח שהייתי מקטלג את זה כנונסנס. זה די ברור ובעל הגיון (לפחות נראה די ברור...). אגב, אין שום דבר רע ברומנטיקה, גם אם היא מעט קיטשית (יש לי חולשה לרומנטיקה.. אכן, חיים קשים). [ליצירה]
- [ליצירה] בקשת המלצות? here you go: הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה. התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים. לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...) [ליצירה]
- [ליצירה] מקנא קלות אהבתי. טכניקה מעולה, ועניין שהוא מעבר להעתקת מציאות נטו, גם אם ריאליסטי להפליא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] עם כל הכבוד לוויכוח ולמתווכחים, אני בעד להפסיק אותו בדף התגובות ליצירה ולערוך אותו במקום פרטי. כן, עם כל החשיבות שלו לאמנות בכלל ולאמירה המסויימת בפרט. אז כדי שיהיה נושא חדש לדיון, אני אתייחס לדברים שקדמו לו, ברשותכם. אז ציפית ממני ליותר, מי? למה, את מעדיפה ביקורת בונה על סתם ככה תגובה? כמו כולנו. אבל פשוט כשראיתי אותה, זה מה שחשבתי. הציור הוא פשוט יפה ממש. אבל אם בכל זאת ביקורת בונה.. פלג הגוף העליון מעולה. ממש טוב. החצי התחתון.. אני עדיין מתלבט. יש את קו הרגל שהוא מאוד זוויתי וחזק, יוצר ברך חדה-משהו, אבל אני דווקא אהבתי את זה. מצד שני כשזה מגיע לנעל, זה איכשהו פחות מסתדר לי. זה נראה הרבה פחות טוב באיזור ההוא, הנעל איכשהו לא אמיתית. אבל סכהכל הגוף עשוי מעולה. החסרון העיקרי והבולט בציור - לדעתי - זה כל מה שמסביב לדמות. אני מתאר לעצמי שאם זה היה בסדנא היה פה גם עניין של זמן, ושלא יכולת להספיק הכל, אבל בכל זאת.. זה דורש שיפור שלאחר-סדנא. הרקע, שהוא סתמי במקרה הטוב (למרות שהצבע למטה מוסיף, זה לא מספיק), והכסא, שאי אפשר לתרץ אותו ב"הוא לא העיקר אז לא השקעתי", כי יש בו בעיתיות גדולה יותר - גדלים, מיקום הרגלים אחת ביחס לשניה, הדינמיקה בינו לבין השמלה (לאן הוא פתאום נעלם? למה השמלה לא מתקפלת עליו איכשהו?).. כל אלה דורשים תיקון. אבל בגלל שזה לא מרכז היצירה, אני חוזר לקביעה הראשונית שלי, שהייתה מתומצתת הרבה יותר: יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מושג מהי המשמעות, אבל הכתיבה נפלאה. שני הבתים הראשונים ממש זורמים טוב, עם חלוקה נכונה. הבית האחרון פחות תופס. יש איזה שהיא מלנכוליות שקטה בשיר ("נוגעים ולא נוגעים ברוח") שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] מרהיב. מדהים. אחד הטובים שלך. [ליצירה]
תגובות