בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כציידת, ריגשת אותי. אבל הכותרת לא קולעת ולא מחמיאה לקטע. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק! [ליצירה]
- [ליצירה] ולו רק בשביל השורה "דרכיי עמוסות כוכבים". מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד להרגלי, 2 הבהרות: "משומש"- במובן הרגיל וגם במובן של מלא שמש. "והוצאתי..והבאתי"-רמז ל4 לשונות גאולה. (ואולי שיר המצריך הבהרות אינו טוב מספיק?..) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!! [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את "שני סיפורי אהבה קטנים" של החברים של נטאשה. הציניות נחמדה אבל לא מספיק חדה ודוקרת. מהתרשמותי מכתיבתך עד כה, אתה מסוגל ליותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפיזמון, אבל הבתים מושכים למקום פחות מעמיק. "סוד קיומך"- ההתחלה רומזת למשהו אישי, הנה עוד רגע ונשמע מה ייחודה, אישיותה- אך ההמשך בורח למקום כללי :"משפחתך,נישואיך" שיכול להתאים לעוד רבות אחרות, ולכן לא ממצה לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים וקולע. דווקא הפירוט והאירוך שקודמיי לא אהבו, עזרו לי כקוראת לחוש את המעמד, לחוות. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח [ליצירה]
תגובות