[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
זה נכון. כל בן-אנוש צריך לעצב את הדמות שלו. לחינוך ולמסרים של ההורים יש חלק בעיצוב ה-"עצמי", אבל במידה הנכונה.
אחד מגדולי המדענים של המאה העשרים - ריצ'רד פיינמן אמר: "מורה טוב צריך לדעת מתי להפסיק ללמד".
בסיכום: ההורים צריכים לתת לילוד את הכלים
א י ך ל ל מ ו ד ל ע צ ב א ת ד מ ו ת ו.
[ליצירה]
שיר אדיר (-:) מהמם מאין כמוהו.
נוגע בנימים הגלויים והנסתרים של כל אחד, שחלום בלילותיו או חולם בהקיץ.
אני בגילי המופלג יכול כבר להתרפק על חלומות שהתגשמו, ולהצטער על חלומות שנגוזו. אף-על-פי-כן אני ממשיך לחלום. החלומות בוגרים יותר ומעשיים יותר. אני חולם בעיקר חלומות שיכולים להתגשם ומדלג על אלה, שמנסיוני, אין להם כל סיכוי. מה שלמדתי שכל עוד אפשר לחלום יש משמעות לאישיותינו.
בא בימים
נ.ב. אמר לי פעם מישהו: "לביבות בחלום, הם חלום - לא לביבות." אבל אני מכיו לי לביבות שחלמתי עליהן.
[ליצירה]
שיר יפהפה, כמו שאתה יודע לכתוב.
לגוד, הרומנטיקה לא מתה ולעולם לא תמות. זה יתרון הברואים בצלם , על פני כל הברואים האחרים.
שים לב שבכתובים, ליד מגילת איכה ואיוב וקוהלת, צצו לפתע שיר השירים ומגילת רות.
[ליצירה]
לדב שלום,
השיר כתוב נפלא, בצורה רהוטה וברורה אבל מאוד פואטית. באשר למסר שלו, כל אחד עם החווית שלו, עבורי אלה הם הימים הנפלאים ביותר עם החיוּת והפוריות שלהם. אני אוהב לשמוע את טיפטוף הגשם על החלונות וזרימת המים במרזבים ולחזות בלהקת העגורים החולפת בשמים ואת זנב הנחיליאלי המרקד על המדרכה. אלה הימים שבהם יש לי השראה לכתיבה יוצרת. גם אם הכוונה שלך היתה מטאפורית, אני הייתי בוחר מטאפורה אחרת לתחושת הימים האבודים. אגב לקחתי חלק במבצע קדש (אמרתי שאני "בא בימים" )וכאשר שמעתי את קול התותחים וראיתי את הבזקם, חשבתי לעצמי: "כמה הייתי מאושר אם זו היתה רק סערת ברקים ורעמים".
[ליצירה]
דנה רון היקרה,
ארשה לעצמי למתוח ביקורת ומקווה שלא תיפגעי, כי לפי נסיוני ביקורת על שירה רק עוזרת להשתפר. צעדיי הראשונים באתר זה היו, ללמוד מהביקורת יותר מאשר מהמחמאות. ולעצם העניין:
למרות שאינני אוהב שמסבירים שירים, אני חורג מנוהג זה ומעוניין בהסבר קצר, מה קשר בין הבית הראשון של השיר ובין הבית השני. לי נראה שהם לקוחים מתוך שני שירים שונים , שני שירים לא גמורים.
בא בימים
[ליצירה]
תשובה למשה אהרון
למשה אהרון שלום
הבנתי את המציאות אותה חווית ואני יכול להבין את ההרגשה שיש מעמד מעליך שעושק אותך. אלא שבכוונה כתבתי את המציאות שאני חוויתי ואוכל לשלוח לך פרקים מתולדות חיי "מתחת לקו העוני" של אז. העניין הוא בזה שבילדותי העניים היו אשכנזים וזמן מה גרנו - בידידות אצל משפחה תימנית עשירה. בקיצור לא יכולנו להאשים את האשכנזים כי אנחנו היינו האשכנזים. אני גם היכרתי יוצאי מעברות שהתעשרו במהרה כאשר אבי האשכנזי נשאר דלפון עד סוף ימיו ולא האשים אף אחד. לכן אני חושב שצריך אחת ולתמיד להסיר את המסכות והשלטים ולהבין שאנחנו עם אחד ואין מסכנים ועשירים המחולקים לפי עדות ומוצא. הגיע גם הזמן להסיר את הדחייה שלנו מהאטיופים וזה מחייב את כל העדות, בפרט בקרב החרדים. אני מזמין אןתך לשיח בנושא של האחדות ולהסיר את רגשות התיסכול של ההפרדה לפי מוצא. אגב אני חושב שבשנים האחרונות יש זוגות "מעורבים" ושם קשה לסווג את המעמד לפי המוצא.
[ליצירה]
השיר הזה מזכיר לי שיר שפעם כתבתי:
תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
וחלקה דפים ריקים
ומי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים.
מענין לעיניין לאותו העניין:ראה שיר של יורם תומר
"בנק אוצר המילים"