דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין.
מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום.
אהבתי בסך הכל.
[ליצירה]
דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין.
מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום.
אהבתי בסך הכל.
[ליצירה]
משהו חסר לי. נדמה לי שכדאי לקחת את השיר הזה הלאה:
לתת קצת יותר רמזים על מהו ה"הכל" הזה שאת נושאת, והסיום, לענ"ד, חסר מאד. קשה לי להבין מה הצורך בשורות האחרונות.
[ליצירה]
יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!)
ההבהרה מיותרת לדעתי..
[ליצירה]
אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה:
לך לעזאזל.
עכשיו, אחרי שנרגעתי:
בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל.
[ליצירה]
[ליצירה]
התחשק לי לקרוא שוב. אז אחרי חצי שעה של חיפושים מתישים - מצאתי..ונהניתי שוב.
דווקא הציניות לוקחת אותי שבי אל מקומות..לא ייאמן, קיטשיים.
(פתאום נזכרתי שפעם גם אני שנאתי את עצמי ואת כל העולם, ואם מישהו היה מחייך בסביבה הוא היה מסווג אוטומטית כאידיוט שלא מבין כלום מהחיים..עד שלמדתי לאהוב.)
תגובות