כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
[ליצירה]
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
והסוציאליזם?...
הקפיטליזם רוצח; (ברוסיה הקומונסטית נרצחו כשישים מיליוני בני אדם)
מדי שנה הוא קוטל מיליוני בני-אדם.
מזהם אויר ומים.
גורם לרעב ברחבי העולם. (בסין הקומוניסטית מתו ברעב עשרות מליוני בני אדם ברוסיה הסובייטית איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם,ומיליונים נוספים מתו ברעב.)
הוא מנצל עובדי-קבלן בפרך;
לקפיטליסט לא איכפת מעובדיו.
הוא עושק אותם בחום קופח;
אך בעצמו לא יאמץ ידיו.
הקפיטליזם קוטל ומביא נזק;
באפריקה כל שנה
מתים שני מיליון בני אדם.
מחלות, חרפת-הרעב, הרס-הטבע...
חשבון-הדמים לא תם.(עיין לעיל.)
ארצות שלמות חיות בעוני;
לאנשים אין כסף ללחם עם חמאה.
אך בעלי-הון משקיעים במלחמות ונשק;
בשפיכות-דמים ושנאה. (בית זה מהווה תיאור מדויק של רוסיה בשנות הזוהר של השלטון הסובייטי.)
הקפיטליזם הוא המפלצת,
אשר מאיימת בהרס כל התבל;
רק מהפכת-פועלים תשים קץ לעוול!
תסיר כבלות אדם סובל! (ותשים לו כבלים אחרים, חדשים וטובים יותר.)
[ליצירה]
ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך.
נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות")
אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד.
יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור.
תגובות