בית הכנסת
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה הבאה... תרכיבי משקפיים. קצת קשה לראות ככה מה רואים משם [ליצירה]
- [ליצירה] אה, א. הרעיון מעולה. ב. אני, אישית, נזקקתי לתגובות בשביל להבין מה. ג. זה רעיון מעולה לפרויקט: כל אחת תצלם את בית הכנסת שלה מ'הצד השני'. זה יכול לצאת ממש מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מעט יותר פוקוס, אבל ששומר על הטשטוש היה מוסיף. כי ככה אפשר לקחת כל קשקוש-טושטש והוא יבטה משהו. פה זה בכלל לא קשקוש (לא קרוב לזה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- חלק בלתי נפרד מהתמונה זה השם שלה. כל הרעיון זה שאם היא היתה קוראת לזה סלון זה היה סלון. אבל היא החליטה לקרוא לזה 'בית כנסת' וזה חלק מהייחוד של היצירה. זה מוסיף לה משהו. קחי לדוגמא את הסידרה של סתיו- היא יכלה לקרוא לה 'משפך', 'ברז של אמבטיה', וכל שאר הדברים שמצולמים, אבל בשם שהיא נתנה לזה היא בעצם הכפילה את הערך של היצירה. אותו דבר כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא סובלת וילונות תחרה. התמונה הזו מעולה, לדעתי. רק חבל שאין מספיק מיקוד בוילון. זה דווקא יפה שהשאר מטושטש, גם האור על רהיטי העץ טוב בעיני. חסר פה מיקוד, חסרה פה בהירות לגבי הוילון הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה זה נראה מהצד השני? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו וואו!!!!! ממש ממש אהבתי.. זכרונות מבית אבא. אם הבד הרקום בצד שמאל היה קצת יותר חד ומואר זה היה אפילו יותר טוב אבל עדיין אהבתי ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד לקודמי, אני לא חושבת שאם היה פוקוס התמונה הייתה יותר טובה, אני חושבת שבלי פוקוס התמונה לא ברורה מספיק ולא מצדיקה את עצמה. באותה מידה יכולת לקרוא לזה "סלון" "בית חולים" או "שוק". וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו לכתוב על חסימת כתיבה כדי לפרוץ את המחסום :-) נדמה שאת מדברת לא רק על חסימת כתיבה, אלא גם על איזו חסימה רגשית. וקצת מוזר לי הערבוב ביניהן. (לדוגמא: "מעייני יבש" - הוא ביטוי שמדבר בבירור על מחסום ביצירה, ולעומת זאת את השורה שאחריו "עלי קמלו" קשה קצת להבין בדרך זו. ואם התכוונת להמשיך את המטאפורה, אז דומתני שהדימוי איבד מדיוקו.) הבית האחרון יפה ומקורי -אהבתי את ההסתכלות על יצירות העבר כ"שלדים בארון". אולם, חבל לי שהחריזה חלקית. [ליצירה]
- [ליצירה] תחושה דומה למה שהרגשתי השבוע, בחתונה של חברה. וכתוב מעולה. בקרוב אצלך.. [ליצירה]
- [ליצירה] ..חבל שלא קראתי את זה לפני התגובה הקודמת שלי. כאן עשית את זה מצוין, במיוחד הסיום. נוגע מאד.. [ליצירה]
- [ליצירה] את\ה מוכשר\ת בטירוף. אבל אולי כדאי למצוא נושאים מעניינים יותר לציור? [ליצירה]
- [ליצירה] א. לא מסכימה ש"די לפוטושופ" - אם רוצים להגיד משהו אפשר להגיד אותו גם עם מחשב, למה לא? ב. למה כולם מצליחים לצלם עם ווזלין חוץ ממני? (אני ניסיתי לעשות את זה ובכלל לא ראו בצילום) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי - מגיע לשיר הזה שתתאמץ יותר כדי שהוא גם לא ייראה כשיר פשוט, שיחשוף בעצמו קצת יותר מהרובד הפנימי, ואז אנחנו נוכל להמשיך הלאה. שיר הזקוק לכך שיצביעו עליו ויאמרו "יש כאן יותר ממה שנדמה" - איננו שיר שלם בעיני. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה - זה חזק. אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי במיוחד את השורות המתארות את החתונה כתהליך. [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה להסביר. אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין. מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק. ועדיין, אני מתנגדת לעסקה. [ליצירה]
- [ליצירה] א. ח"ח על הנכונות לקבל. ב.הדבר עדיין לא מובן לי: על פי ההסבר שלך גופך ונשמתך מדומים לגפרור בוער, ואילו "אתה" מדומה לחלום. (במאמר מוסגר אציין שגם לעצם הדימוי הזה אין משמעות ברורה ביחס לשיר, אך מה שמפריע לי יותר הוא:) מיהו ה"אתה" הזה, שאיננו גופך ונשמתך? [ליצירה]
תגובות