זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה זה אתה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכל מי שעמד בעמדה הזאת יש לו את הגל שלו. בכל מקרה- חבל שוויתרת על סימני פיסוק- האם הזיכרון יקר מחיוך ודאגה? או שהזכרון מורכב מחיוך ודאגה? כפלי משמעויות אלו, החסרות בעצם את הכפל משמעות היו יכולות להמנע בעזרת פסיק ונקודה. וגם המשפט- "תמיד אולם תמיד" שלא תקני. בסה"כ שיר חביב, יכולתי ממש לדמיין את רותי בשמלה אדומה ושתי צמות. ע. [ליצירה]
- [ליצירה] |כבוד לאריאל| נושא! בוא תראה מי פה! ברוך הבא אריאל. לא תיארתי לעצמי שתצטרף לכאן, אבל תיארתי לעצמי שזו תהיה היצירה הראשונה שתפרסם... :) מצטרפת לפיצ בשירה סוערת להמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] אלומות, בוא לכאן! זוג ב*דייט*, הוא רוצה צפון הודו, היא רוצה אירלנד. נשמע מוכר? בואי, אחלה סיפור. זורם כמו שצריך, קורץ במקומות הנכונים, מסתיים בציפיה לעוד. מזל שהוא מסגיר אותך כל פעם. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יוהההההההההההההההווווווו! השיר הזה עושה לי פשוט טוב. רוצים עוד! ערוגה גבעונית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שבכלל אמורים להתנהל כאן דיונים מסוג זה, בטח לא ברמה שחלק מהמגיבים הובילו. איתמר, אהבתי את הדימויים, אבל לא ממש הבנתי את התמיהה בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, אודיה. וואו. (מאזור המרכז עומדות לי דמעות בעיניים) (אולי בגלל זה אני לא מצליחה להגיב כיאות). [ליצירה]
- [ליצירה] יו, אני לא? עם שירים כאלה, אני גם רוצה להיות חברה ש'ך! [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה אתה, ילד? נגמר לי האוויר פה. לא לימדו אותי מה עושים עם שירים שהם כמו עיניים- נוקבים אותך פנימה. הולכים איתך הלאה. מכריחים אותך להסתכל. (חוץ מהקטע של "קרביים" ו"להתפוצץ" שלא עומדים בסטנדרט של "חידת הגיון עם מעורבות רגשית"). *. ערוגה, מתפתה שלא להגיב שהיא כועסת. :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חריזה? אביתר, נגעת בכמה רעיונות טובים, אבל השארת אותם לא ברורים. מי זה הראשון, השני והשלישי? מחשבות? אם כן, זאת נקבה. (ראשונה, שניה וכו). דבר שני, יש להקפיד על ההבדל בין פסיק לנקודה. לדוגמא- לענ"ד בין "תתהפך קיבתי" לבין "אמצא עזוב" מתאים יותר פסיק. ודבר שלישי- כשחודר הוא לו- מי חודר לאן? האדם לתת מודע? התת מודע למחשבות? זה לא ברור. מסכימה עם תמי שהבלבול עושה את השיר, אבל אם הכוונה היא לכתוב שיר על בלבול, אזי אם התיקונים דרושים, וישרתו את המטרה. אם הכוונה היתה להותיר את הקורא מבולבל, אז הצלחת. ברוך הבא לצורה! ערוגה. [ליצירה]
תגובות