זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה שלישית שלי בעניין (זה לא בעיה אצלי, בחיי)- לא יודעת אם הייתי אמורה (כבר אמרתי את זה?) אבל נקרעתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] * (אני אוהבת כשכרובי רציני). [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צריך לעשות את זה לעיתים יותר קרובות. ערוגה, עם חיוך אדיוטי מהשורה האחרונה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מיגד! למתקרבת יש חבר! [ליצירה]
- [ליצירה] (טוב, בעדינות איתי, מרוב שוק שכחתי להקפיד על המשקל) (ואם מישהו יעשה מזה תרתי משמע הוא יחטוף נבוט בראש). [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מרק כרובי. לא הבנתי את הסוגריים בהתחלה, וגם לא את כל הרבדים, אבל ממה שהבנתי, זה כתוב טוב. ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזמן איבדתי את האובייקטיביות שלי ליצירות הצה"ליות של נציגינו הלוחמים, אבל זו בהחלט יצירה יוצאת דופן. (הלואי ויצירה כזו הייתה מתנוססת בדפיוצר שלי.. :)) פתיחת המעגל וסגירתו באותו השיר נותן הרגשה שלמה של שאלה ותשובה, ועם משחקי המילים, אתה מקבל זר כוכביות טרי מהערוגה. מצד שני, מבחינה רעיונית נראה לי שהתשובה לא במקום. אסור לאבד את ההלם והכאב הזה, ולא לקבל את האישור של הכלה. ההתרגלות היא אחד מתכונותיו הדואליות של אדם- מצד אחד הכרחי לנו להתרגל לדברים מסויימים כדי שנוכל להמשיך לחיות ("גזירה על הממת שישתכח מהלב") מצד שני יש תכונות שחשוב לא להתרגל אליהן אלא לשמור עליהן ועלינו ("אשרי אדם מפחד תמיד"). וכאן עליי לחלוק על ניתוחו של האלומות,התיאור הפלסטי המפורט לא בא להביע, לדעתי, זחיחות או זיוף אלא להפך כאב אמיתי. בפירוט הזה, יש יופי פשוט ונורא, אבל שוב- צריך לראות את הכאב הזה ברובד של חילול השבת, שגם אם הוא נצרך הוא עדייך חילול, ולא להתדרדר לרובד של כאב על שבירת ההרגל והנורמה. לא לאבד את הרגישות לקודש. וסבתא שלך מוסרת שיותר משמרו בנ"י על השבת שמרה השבת על בנ"י. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הימים ההם, עם תגובותיו של ממזי? [ליצירה]
- [ליצירה] בלי קשר לשאר הטיעונים של האלומות, הדמיון למיכאל שלי (רק הפוך החוזרים בתשובה) בלתי אפשרי אם לא קראת את הספר והתכוונת להתכתב עם הסיפור (אישית, שחשבתי שההיפוך מעניין לאללה. למרות שעמוס עוז היה מתהפך בערד אם הוא היה קורא את זה) ואגב, ב"הכל נברא לכבודו" כלולים גם האהבה, גם אנה קרנינה וגם החילונים. לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] ירון זהבי שמחמית, יגאל מוסינזון מתהפך בקברו. [ליצירה]
תגובות