[ליצירה]
רק כדאי להיזהר שהמרירות לא תעבור אל הילדים.. לא שיש לי נסיון אבל אומרים שילדים מרגישים הכל, אז אני מקווה שהם לא ירגישו אשמים או משהו כזה
וחוץ מזה אתמול חברה שלחה לי את זה:
http://www.shoresh.org.il/spages/Articles/main.aspx?ID=148
[ליצירה]
סיפור פשוט ומוכר, על חיים ומוות וגשם ובצורת, אבל כתוב יפה, לפעמים מטפטף בקצב הסטקטו של הגשם ולפעמים שוקע באיטיות הכבדה של השרב.
(הפונט הזעיר מציק קצת, אבל הולם את אווירת ה'גשם' של הסיפור)
אהבתי, תודה
[ליצירה]
.
ובאמת ההווה הוא רק הרף עין, ומה שהוא ממשות הוא העבר והזכרונות שחיים בנו תמיד. כל רגע הוא חסר ממשות אם אינו נשאר חרוט בזכרוננו למשך הרגעים שיבואו.
משחקי המילים מוסיפים הרבה (אטי-אתי).
"מפרפרים" הזכיר לי שיר נשגב של יאיר שגיא על התפתחות השלבים מגולם לפרפר (לרוץ לחפש ולקרוא);
והעפר - סוג של אסוציאציה - מתחבר לי ל:
...כמה מים צריך להוציא מן העפר,
ולכסות כשקר ולנחם כשנשבר
ובסוף נגמר, ובסלע נשארים קוי מתאר.
(ציטוט חופשי מהזכרון, מה שמראה על כמות הפעמים שקראתי את השיר הזה...)
[ליצירה]
.
ארספואטיקה בגדלותה. כנראה לא זכית באור מן ההפקר...
המשך לכתוב, שכני היקר לשעבר... איך מ"יהודי ממעלות" הפכת ל"מעורב ירושלמי" (ואני ל"אלפי רבבה")...
[ליצירה]
הי,
אני לא מבינה מה הבעיה להגיב על תוכן של יצירה. משהו לא היה נראה לי אז אמרתי. אז זה נשמע קצת דוסי מעצבן אבל זאת האמת שלי. תעמדו בזה, כן?!
וחוצמזה, לא התכוונתי ח"ו לפגוע באופן אישי; ההערה כוונה ליצירה כיצירה ולא לסיפור האמיתי ולחיים של מי שכתבה. התיחסתי ליצירה ולא לביוגרפיה (למרות שזה סיפור אמיתי, אבל שם של יצירה לא מחייב היצמדות למה שהיה ואולי זה רק בסיס ליצירה, מאיפה לי לדעת)