אני אדם הולך ובוכה
הבכי מתערבל בתוכי
מכלה אותי מבפנים
אדים של כאב עולים ממני
מרוקנים אותי עד תום
אני עומדת לפניך כולי
בתחינה
...
בהירות חדשה מנביעה מתוכי
ציפורים השמיימה
אני אוספת את כל הכאב
לאגרוף
ומעלה אותו לקורבן
אליך
מתבוננת ...
-
לא כל מי שכותב שירים הוא משורר- מספיק שהוא אחר...
(מתוך שיר של מתי כספי)
לא מתיימרת להיות משוררת, אבל כותבת לפי כיוון הרוח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] **** בכי המתערבל לכדי בהירות ומעוף ציפור כוחות פנימיים באים לידי ביטוי בשיר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. דווקא לאגרוף? זה ביטוי לכעס. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה (מאוחרת) לאודיה כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן. אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ברוכה הבאה! חיכינו וציפינו ובסוף הגעת... איזה כיף! פריחה נעימה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז ככה: מצטרפת לקודמיי - הסיפור באמת כתוב טוב. מרתק. אתה כותב מעולה. אבל התוכן, התוכן... חולני קצת, לא ככה? כבר אין דרכים אחרות לשמר את האהבה, או שהן בנאליות מידי? חשבתי בהתחלה שזה סיפור על חיי נישואים ועל אהבה שהשנים שוחקות, משהו שכל אחד יכול להזדהות, אבל הסיפור קיבל מפנה לכיוון לא לגמרי מציאותי ולכן קשה באמת להזדהות.הסכמתי עם חתלתול. בכל מקרה, כיף לקרוא אותך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח.... מזמן לא קראתי שיר שלך. כבר כמעט הספקתי לשכוח את ההרגשה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו שיר חזק! ועצוב נורא... [ליצירה]
- [ליצירה] ולי זה הזכיר את "זהו זה" הישן, עם זה שמכבה את הלהבה... טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים אני רוצה לנצל את הבמה כדי לומר לך שבאופן כללי - אתה פשוט וירטואוז! החריזה, המשחקים שלך עם השיר... פשוט להתענג על השירים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] משהו בין גוטמן לשאגאל, ממש ציוריות צרופה.. אהבתי את הדיוק של "השקמים מבקעות מדרכותינו" - איך העבר עכשיו מכוסה במדרכות ההווה, וצץ מתוכו כדי להזכיר את עצמו.ולא סתם צץ - מבקע; אנחנו מנסים להסתיר, לכסות, והוא עולה ופוצע מתחת לפני השטח. [ליצירה]
- [ליצירה] * מדהים. לא הבנתי עד הסוף, אבל גם בלי זה זה חזק מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] * חבר'ה, מה קורה? מה כל הדיבורים האלה על זמן חופשי ומרחב מחיה? הנישואים זה הדבר האמיתי, שכחתם?! נכון שהקטע הנ"ל מצער מאד, אבל הבחור הנוטש בקטע הוא יחידי ולא משקף. בע"ה תמצאו כל אחד את האשה המתאימה לו, שתכיר אותו ותדע את הצורך הזה שלו במרחב ובעצמיות, וביחד יהיה לכם הכי טוב שאפשר. בלי שום צורך לברוח אחד מהשני וממחויבות, להפך. כנראה שלזה קוראים התבגרות... [ליצירה]
- [ליצירה] * אוי... כמה עצוב. וחזק. כתוב מאד אמין ומשכנע. [ליצירה]
תגובות