זה נשבר אצלי בידיים.
באצבעות מדממות
בלב שותת
ניסיתי לגחון, לאסוף את הרסיסים
ולא הצלחתי.
במקום זה רק
התמלאתי עוד ועוד דם.
נתקפתי אימה גדולה:
עולמי מונח לפני
ואין בידי לעשות
מאום.
[ליצירה]
הייתי
שמחה להגיב בלי ציניות, אבל מה לעשות שאת הקטע הנ"ל קיבלתי בתור צ'ופר בסניף כשהייתי חניכה בכתה ד' בערך. ולא נראה לי שאתה היית חתום עליו כבר אז. יש גבול לפלגיאטים בראש חוצות.
[ליצירה]
יפה
הזכיר לי שיר של אדמיאל קוסמן (בנאדם מורכב בפני עצמו, ולא כ"כ חביב עלי, אבל בכל זאת...) . לא בדיוק אותו הרעיון אבל יש דמיון. קוראים לשיר "אינני מתנועע בשעת התפילה". הוא מסתיים ככה:
"אינני מתנועע בשעת התפילה. אני משליך את צרור
מפתחותי אל על ומעמיד פני מת. קר וקפוא."
תגובות