גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
המממ
רץ מאוד למרות שנורא נורא איטי - סגנון מעניין, איך לבטא צעקות בשקט מוחלט.
בהתחלה זה היה ממש נהדר, אבל באמצע התבלבלתי נורא והלכתי לאיבוד... והמשך גם החושים הביינישים שלי הבהבו אז בכלל לא הבנתי כלום...
אבל הסגנון מעולה וההחלה מצויינת!
[ליצירה]
אאוץ'.
מדהים איך שהיצירות האלו מתחילות להגיע עוד ועוד עם הזמן... [האמת זה עוד בסדר... מישו פעם יצא לו לשמוע את שירי הפיגועים של חלק ממשוררי משיב הרוח??? משו מ-ז-ז-ע-ע-ז-ז-ז-ע-ע-ע!!!! איך הגענו למצב כזה??? זה מה שאתם מרגישים?????]
הרבה פעמים זה גם נוקף אותי, האם לכתוב על זה או לא... חשוב לכתוב על זה, לבטא את הרוחניות שבזה. את הזעקה לקב"ה.
הזעקה.
הבקשה.
התחינה.
אל מרומי השמיים.
שישמע. אולי דרך האותיות. השורות.
אבל בד בבד- - המילים האלו, התגים, הנקודות - מכוונות אלינו.
שנשמע אותן אנחנו.
חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד
עם היצירות האלה
שלא ישארו גלמודות,
[כי זה כמו להרדם באצמע האברבנל...]
לשים ולהוסיף
גם את הפתרון.
את התשובה.
התשובה האמיתית לכל זה
למצב הזה.
התשובה - שאנחנו נותנים לעצמנו
איך להתמודד ומה לעשות,
התשובה - שהקב"ה נותן לנו -
שהיא היא האמת,
והוא, רק הוא, המנחם.
'המקום ינחם אתכם'.
המקום.
הרבה אמונה צריך בדור הזה,
הרבה.
בשביל זה אנחנו פה-
לכתוב.
לכתוב אמונה.
[ליצירה]
vvv
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ענק מארץ הענקים!!! פשוט מעולה!! (משווה את הסיפור למקור התנאי...)... שווה! (חשבת פעם להוציא 'משנה ברורה' הבא?)
הודפס - נשלח לביינישים - יפורסם אולי אפילו בעלון לחיילים...:)
[ליצירה]
ואוו
[אם זה מה שגורם לימוד במדרשה אני -מחר- מצטרף!]
משל מעניין, רק מהיר מידי.. [נגמר כ"כ מוקדם... היה אפשר להמשיך את הסיפור עם משברים ובעיות ופתרונות...]
ואת הפאנ'ץ ליין כדאי לסגנן אחרת [זה פשוט 'קל' מדי לכתוב 'הוא - .....' אולי עדיף משפט יותר 'מחוכם' מ'הוא', לתת לנו קצת לעוף עם הדמיון..משו יותר גראנדי שכזה אולי...{אפשר אפילו במקום כל המשפט איזה שורה מהרב קוק...שאומרת את המשפט}]
[ליצירה]
....
זה לא 'סתם' חשיבה חיובית - זו חשיבה -נכונה-.
על זה כבר אמר רב אחד שיש שני סוגי אנשים בעולם, פסימים וריאליסטים... [חפשו את זה ב'ציטוט'...]
כמה נכון התהליך הזה... לשבת ולחשוב פתאום - בד"כ בימי הולדת... - מה עשינו, כמה טעינו, כמה ביזבזנו את הזמן... רגשות אשמה ימלאו אותנו, נבהל עת נראה את אפסותנו אל מול המציאות הכה כובלת...
ולפעמים דווקא מתוך החושך הזה, מתוך ההבנה הזו של כ"כ קרוב, אבל כ"כ רחוק, דווקא אז פתאום תעלה לה המחשבה הטובה, האמיתית יותר. המחשבה ש-למרות כל הדברים שלא עשינו, ושטעינו, ושנכשלנו - - אנחנו צריכים לראות את הדברים ש-כן- עשינו ו-כן- הצלחנו... כי עשינו המון. זו =זכות= להיות בעל נפש רגישה מספיק לדעת את מה שלא הצלחנו, לא כולם שמים לדברים האלה לב בכלל... וזו זכות שמראה שיש בנו את הרגישות המספקת ואת הכוח המספיק - לראות גם את הדברים הטובים, שבטוח עשינו [אחרת איך זכינו?]... ומתוך כך לאגור כוחות ולהתחזק שוב...
ולקום...
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
כן אני בעד.
אחרי הכל אנחנו לא כופים איזה שהוא 'קו זצ"ל' על כולם וקוברים את השאר מחוץ לגדר.
שמואל - מותר לך להתבטא.
אבל רק תשמע רגע מה אני חושב על ההתבטאויות האלה שלך.....
....
:-)
תגובות