עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... לא כל כך הבנתי את הרעיון של השיר.. המסר שלו לא כל כך חיובי משו..:) התרגום טוב מאוד כשלעצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] הה... שירות לאומי הא... מזכיר לי את הטראומות של אחותי מהשירות... אפעם לא הבנתי איך ב-סוף השנה- היא בכתה שהיא לא רוצה להפרד מהילדים החמודים... (כן?? מעניין שבתחילת השנה אמרת שהם נוראייים!) ככה זה שמתעסקים עם אידיאלים...:)) כתוב טוב מאוד, לפעמים חלק מהמעברים בין אפיזודה לאפיזודה מרוחק מדי ולא חלק מדי (תכלס' זה נראה כמו טריילר לסרט... אבל ככה זה אמור להיות)... אז חוץ מהוצאת הלע"ז שלא תנוקה על עיה"ק פ"ת תובב"א שהיא עיר מצויינת לחלוטין. וחוץ מזה שתמיד אפשר במקום להסתובב במדרחוב לקפוץ לקניון הממוזג... זה סה"כ יעלה את המחירים באיזה 300 אחוז......:)) 'האורות של פתח תקווה'... - משפט מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... להגיד לך באמת מה זה מזכיר לי? אבל באמת באמת? זה פשוט סגנון של 'דרשות יום ראשון'... כל הקהילה מתאספת בכנסיה ואז בא הכומר ודורש להם על 'רידאמפשן!!' וצועק עליהם 'סינררררז!!!' וכל מני צעקות אחרות... או להבדיל 1000^2 הבדלות את הסגנון הישן של הרב אמנון יצחק... או במילים אחרות - מאד 'תוקפני'.. נורא 'צעקני'. נכון, לפעמים צעקות ליכולות לזעזע בנדם, לפעמים שצועקים על מישהו הוא 'תופס את עצמו' באיזה שהוא שוק ושם לב לכל מני דברים... אבל כבר יודעים אנחנו שאין זו הדרך האמיתית ו/או הנכונה לעיקרן של דברים... כשם שביהמ"ק לא בא במלחמה אלא בשלום, גם תשובה לא באה ב'ריב' אלא באהבה... [רש"י על התוכחה של משה לבנ"י בסוף המסע.. צריך לדעת גם -איך- להעביר את הביקורת ולא רק לבקר. אין זה אלא הדבר הכי אנושי להגיב ל'ביקורת מטיפה' בהרחקה, בהתנגדות, בדחיה... אם רוצים לקרב ולעורר - צריך לעשות זאת באהבה. באופטימיות, בשמחה. ב'יללה! בואו קידמה!' ולא ב'נווו!!' או ב'דייי כבר!!!' בלקיחת יד ומשיכה, נתינת כתף מעודדת - ולא בדחיפה ובעקיצה... לעולם ירגיז אדם יצר -טוב- על יצר רע... יש הרבה מן החיוב במה שכתבת, הרבה - אבל הוא 'מתכסה' בביקורת שמתחילה את הקטע, כל הנימה של הקטע מתחילה בעצם מהשורות הראשונות 'די!!'... הרבה יותר נכון יהיה להתחיל ב'יללה! בואו נצא אל הקודש! עד מתי נשארנה בחושך? עד מתי...' אך הכי חשוב, הכי הכי, זה הגוף המדובר - - שכן אתה פונה אל כולם בגוף שני - אתם - לא 'אנחנו', לא כולל את עצמך בכלל... [ואם כבר אנחנו קרובים לפסח... 'לכם ולא לנו...' בגלל שהוציא את עצמו מהכלל....וכו' ואכמ"ל...] הדרך ה-אחרונה- לעודד ולדחוף אנשים לעשות טוב - זה לדבר איתם מבחוץ... ללא שיתוף... - ועוד יותר, כשמדובר בנושאים כלל ישראלים כגון אלו - איך יכולת לזעוק זעקות כנביא, שאין אתה מכליל את עצמך כחלק, אתמהה... [ובכולופן, חזק וברוך על היצירה! שאלתי את עצמי כמה זמן יקח לך 'לחזור'...^_^ גוט טו סי יו באק...] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ אני לא מסכים. באותה קלות אפשר לדבר על דברים רבים אחרים שכפשט לא מועילים וככה 'לכעוס' עליהם. הקטע מוקצן מאוד. יש מקום מסויים לביקורת מסוג זה, כמובן, אך היא לא מועברת נכון אם היא בצורה כזו - מאחר והיא מוגזמת... [דוגמא טובה לביקורת - 'מיומנו של ישיבעט' למי שמכיר...:)] וחוץ מזה..אין מה לעשות... כולנו תקועים כאן לנצח...:) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] / איך אומר לנו תמיד הרב? אפילו מה שהוא........ לא חי - - -- אפילו הוא מתפלל לד'! [ליצירה]
- [ליצירה] .... זה לא 'סתם' חשיבה חיובית - זו חשיבה -נכונה-. על זה כבר אמר רב אחד שיש שני סוגי אנשים בעולם, פסימים וריאליסטים... [חפשו את זה ב'ציטוט'...] כמה נכון התהליך הזה... לשבת ולחשוב פתאום - בד"כ בימי הולדת... - מה עשינו, כמה טעינו, כמה ביזבזנו את הזמן... רגשות אשמה ימלאו אותנו, נבהל עת נראה את אפסותנו אל מול המציאות הכה כובלת... ולפעמים דווקא מתוך החושך הזה, מתוך ההבנה הזו של כ"כ קרוב, אבל כ"כ רחוק, דווקא אז פתאום תעלה לה המחשבה הטובה, האמיתית יותר. המחשבה ש-למרות כל הדברים שלא עשינו, ושטעינו, ושנכשלנו - - אנחנו צריכים לראות את הדברים ש-כן- עשינו ו-כן- הצלחנו... כי עשינו המון. זו =זכות= להיות בעל נפש רגישה מספיק לדעת את מה שלא הצלחנו, לא כולם שמים לדברים האלה לב בכלל... וזו זכות שמראה שיש בנו את הרגישות המספקת ואת הכוח המספיק - לראות גם את הדברים הטובים, שבטוח עשינו [אחרת איך זכינו?]... ומתוך כך לאגור כוחות ולהתחזק שוב... ולקום... אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה בסדר... הוא 'משלנו'...:) [ואפילו כשר לאפיית מצות לפסח...] [ליצירה]
- [ליצירה] יאלה.. אני לא יכול להגיב לדבר כזה... זה פשוט מעבר לכל הגבה שאפשר להגיב... [ד.א... זה מי שאני חושב שזו?? מממ... יעל? מיכאל??] :-)) [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה חברה!! שברו פה שיא!!! זה יותר ארוך אפילו מהיצירות שלי!!!! ועוד לא 'סתם ארוך ומרוח' אלא 'ארוך ואיכותי'! <משתומם בהלם קרב טוטאלי על הרס המחשבה שאני הוא זה שכותב פה הכי כאורך הגלות... אבל מסתבר שמישהו כותב פה כאורך הגאולה.... [תרתי משמע..]> [ליצירה]
תגובות