עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] ה ואוו... זה ממש, אה... ממש! כל כך הרבה אנרגיה בסצנה כל כך קטנה וקצרה... [יענו, תחשבו על זה - כמה זה זה לקח במציאות? עשר דקות? כולא לאסוף פרחים מחוץ לחנות... והנה פה זה לקח לפחות כמו יום שלם... כולל זכרונות.. אמירות... רגשות.... מעולה ממש!] נשמע האמת גם כמו פתיחה לסיפור עם סוף מעולה מהסוג הזה של..נו... אתם יודעים כבר על איזה סופים בתכל'ס יוצא לאנשים לדבר -פה-... [משו לפחות כמו בסגנון של 'שברים של מזל טוב....' שנורא הזכיר לי את זה איך שהוא...] והאמת האמת.... אני עדיין מתפלא שאנשים קונים פרחים בכלל.... זה כבר דבר טוב, אם חזרו לזה. זה אומר שאנחנו בהתאוששות. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ הייתי מדפיס את זה ושם את זה במחברת על 'איש האמונה הבודד' של הרב סולוביצ'יק. מעביר תחושת בדידות חזקה מאוד, מעביר גם את נקודתו של האינדיוידואל בתוך עם ישראל מבחינות מסויימות, וכן מבחינות אחרות את עמ"י בעמים... [ד.א. מישו שם לב פעם שההבדל בין עמ"י לעמים זה סה"כ מ' סופית?] אבל - מה שגם, כאחד שהיה בנקודה נורא דומה לזו, ביצירה הזו חסר משהו חזק מאוד וחשוב מאוד - פתרון. הפתרון לא פחות חשוב מהבעיה, היתה לי תקופה לא קצרה שהתמקדתי ביצירות על סף יאוש ללא אופטימיות או פתרון בסוף - רק בעיות - ולבסוף ראיתי את העניין הפשוט ש'קל מאוד להביא את הבעיה, החלק החשוב והאמיתי הוא להביא את השלילי - אבל גם את הפתרון...' [ואוו.. כמה שיש בזה ברב זצל ובRב זצל.. חבלז...] ואם כבר מדברים על פתרון, ועל הרב סולוביצ'יק - הפתרון שלו לבעיה הוא חזק מאוד. [חלק מהפתרון הוא, ד.א., נובע מעצם העובדה שהאדם הוא יצור כריזמטי, חברתי, לא בודד, באופן אפריורי. מוטבע מראש. כך הוא נוצר.] ולצורת היצירה?- כתוב חזק. וגם יפה.מקיף בהצלחה את כל חלקי החברתיות שיש לאדם כמעט. [אני משער שאת אלוקים אי אפשר בדיוק להכניס פה ליצירה....] שווה. [רק הסיום הטוב? איכה?] [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחח יש לכם מושג כמה תמונה אחת ממחשב יכולה ללמד על בנדם??? [או לפחות על המחשב?...] מגנ יב לחחלוטין! למשל, דבר ראשון יש פה וונדוס איכס-פיי, ולפי תוכנת ה'פוטושופ '[6 ומעלה בטוח] הנמצאת בשורת המשימות אני משער שזה גם וונדוס איכס-פיי מקצועי. [פרו בלעז.] דבר שני יש פה אידיאסאל ורשת בייתית, אז זה אומר יותר ממחשב אחד בבית בטוח, ואניטרנט מהיר... [אא"כ שני האיקונים שם למטה זה חיבור אינטרנט מהיר ומודם רגיל... אני משער שלא עושים את זה יותר היום...] דבר שני יש פה מדייע פלעייאר המורה בד"כ על קאז"ל המסביר גם את הפרו והפוטושופ.. [ששששש.. אני אמרתי את זה? :-)] ו.. הכי חשוב - - הדבר נעשה בשעות, מהיותר פחות רציונאלית ביום... דבר המלמד על הפרעה פסיכוזית עמוקה - היכול להיות שאדם שפוי בנפשו ורגוע ברוחו יהיה עדיין מול המחשב בשתי דקות ל1?! :-) [אחרי זה גם יגידו לי שיש אנשים שמדברים בצאטים, רח"ל, עד שעות יותר מאוחרות........] אה, כן, זה אומר שמישהו עשה ביקור באתר שלנו, וכן מלמד על מקש 'פרינט סקרין' תקין... הרבה אפשר ללמוד מתמונה אחת! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... פשוט חזק. אני חושב שמתאים גם להוסיף את מיקום הקטעים... בכל אופן - מסכים ומצטרף! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ ת'ם יכולים להסביר לי מה קרה פה עם היצירה הזו?? (בפעם האחרונה שראיתי דבר כזה זה היה ב'כתיבה ב-ה-מ-ש-כ-י-ם'! אתם בטוחים שזה הסווג הנכון ליצירה זו? אני, אישית, אם כבר אז כבר, הייתי מחלק את התגובות ליצירות ולא משאיר אותם כתגובות... [ואני לא רוצה להגיד לכם מה קרה לשניים האחרונים שכתבו פה אחד מול השני יצירות ארוכות... {באמת שלא...}::}}_) האמת, מהתגובה הזו ניזן משו אחר לגמרי ממה שחשבתי בהתחלה... לא חשבתי שיגיע ל'נוער הגבעות' ולאדיאולוגיות שונות באופן זה... מה שגם איני מכיר את הישיבה הזו שבה הוא לומד, זה יותר נשמע לי כמו ישיבת הסדר עם כבר (אז תרדו על הישיבה שבה למדתי שלא כתבתי ככה.. .בסדר...) אני חושב שאין עוד יצירה פה עם תגובות ארוכות כה רבות (כולל היצירות שאני הגבתי להם.. ^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי... אוי ואבוי.. ממש ממש אוי ואבוי... זה... מדהים זה... ולמרות שאני לא באמת אעשה את זה [בעיה אישית, עזבו עכשיו..] אבל אשתמש בתגובה שקיבלתי בעצמי פעם... 'בוכה עכשיו קצת, ברשותך...' מדהים. הדמויות בנויים לתלפיות, המקרה קלאסיקה אמיתית - אך בניגוד לכל סרט נורא שעושים מזה בקולנוע - פה זה יצא ממש... 'PURE'. הכוח בוקע פה מהמילים, מהמשפטים. ולו רק מהשמות של הספרים, או ההזכרה של ה'אורות' חוצוניים ופנימיים בסוף... עוצמה אמיתית. בדיוק היום דיברתי עם אחותי 'מה היה קורה עם למישהי בעמנו היום היה אחוז אחד מהכח של רות המואביה...' מהכח של ההקרבה, של הקורבן לה', של הקרבה שמביאה קדושה. שמורידה טהרה.. הנה דוגמא נהדרת... הקרבה אמיתית. הבחורה פה אמיתית כל כך, כל כך כל כך, עם עצמה. חזקה כל כך במעשיה. [ולו רק בגלל חצאית הצמר]. איך הגיעה לאש קודש, וקדושה, עד כדי כתיבה בתפילה [שזה, באמת, מדרגה גבוהה]... על וויתור חסד של הכל. של אחד שהיה כנראה החיים שלה, מתוך המילים הרעד נוצץ, קורבן אמיתי. ובשביל מה? בשביל האמת. כח אמיתי. לא בפראות, לא בדמיון, לא בגלל איזה שהוא מוביל חיצוני או אינטרסנטיות כל שהיא - אחרת אהבה הזו היתה מנצחת את הכל... אלא אהבה אחת גדולה יותר, אהבה שאהבת מיכאל היא כזעיר אנפין לעומת אהבה זו - רק היא זו שיכולה לבקע את כל המחסומים והקליפות ולהביא את האמת -באמת. אהבת הקב"ה. אהבתי נורא את החלק הראשון - הפסקא הראשונה - 'לאהוב לכבודו'. החלק המופרד הזה ממש עושה את זה! מתוך זה שאני רואה שזה 'חלק א' ואני משער שיהיה עוד חלק(ים?) (למרות שראיתי כמה שהעזרו לכתוב חלק א' לריק ורק אחרי שראו תגובות הוסיפו חלק ב'... [איזו חוצפה מצידם!]) - למרות שאני רואה את זה, מאחר ויכול להיות שההמשך יהיה קלאסי גם, אתעלם מזה ואתייחס לכל חלק כשלעצמו... החלק הזה ממש מעולה. [רק דבר אחד עוד לא הבנתי, אני יודע שלא היתה דרך אחרת - אבל חשבתם פעם איך לתאר למישהו משהו שהוא היה שם אתכם ובכלל הוא עשה? [זתומרת - למה היא מספרת =לו= את מה =שהוא עשה= בחדר שלה? זה לא קצת מוזר?] למרות שזה די מסביר-הם מכירים כל כך, היא יכולה לעשות ניתוח ספרותי למעשים שלו... לקחת אותם בסלאט מושן לאט לאט [למרות שזה יותר מתאים לספר מהצד ולא ממבט ראשון] את מה שהוא עושה... וואו. אני אהבתי. האמת גם התאהבתי... במקרה שהבחורה הזו תשאר פנוייה אחרי חלק ג' [וכן בעוד שנתיים...] אפשר לשמור את הניק שלי, ככה בצד ל'עת הצורך'? [ליצירה]
-
[ליצירה]
____
'קצת' לא במקום... [ליצירה] - [ליצירה] הי! זה לא הפוך? רעיון מגניב! (נו באמת, לא עלה לכם אפעם לראש שירים באמצע הסלעים בסוף העולם ימינה?) מה זה משמאל שם? טלית? [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... תחשובות ברורות וחשובות, עוברות לכולנו בימים האלה. קשה 'להתחבר' לדברים האלה בכח, ולפעמים אנחנו יושבים ומשתוממים אל מול הקינות של ט' באב, המרוחקות כל כך... אך עדיין - חסר לי מאוד ביצירה הזו - תשובה. [אולי זה בגלל שאני פשוט לא יכול עם יצירות קצרות...] - חסר תשובה. העלנו את השאלה - מעולה. אבל עכשיו מה? עכשיו צריך גם לתת תשובה. או לפחות כיוון. נכון, קשה להתחבר, נורא קשה. וגם כשסוף סוף אנחנו הישראלים מצליחים לשתוק למשך 2 דקות - ואולי לנסות לחשוב ולהתייחד מעט עם האהובים המזהירים [ולא סתם 'למלמל' איזה פרק תהלים, שאפשר למלמל גם אחר"כ...] - אז הכל מתערפל ושום דבר לא עולה... נכון, זה קשה - ועדיין אחד אנו, והקשר הכלל הישראלי שלנו הוא בל ינותק. גם כשנחשוב שהוא כן - מחוברים אנחנו אכן. ...ולפעמים, כשתמשע את הרב, שר בקול שבור על הרצפה ובבכי את 'בצאתי ממצרים/בצאתי מירושלים' - פתאום אתה תבין, פתאום כל המילים יתגשמו אל מול עיינך - ותראה עד כמה שזה לא רחוק... עד כמה שזה מתחבר עד היום... ועד כמה 'צאתי מירושלים' זה גם קרה אתמול, ושלשום ועוד הרבה פעמים נוספות... ואז אתה כבר לא תוכל לבכות... וכשהרב יסיים את השיר הנורא הזה, ותזדעזע כולך - פתאום שיר אחר יעלה לך, ותמונות של אותה ירושלים יעלו מולך - אך רק לא בוערת ונשרפת, אלא בוהקת מזהב נחושת ושל אור - לא אור יקרות וקפאון, אלא אור של גאולה ושל תקווה... ופתאום, כל השיר הזה יהיה אחרת... למרות הסיום הנורא שלו - אתה תחייך... תחייך לעצם זה שאתה יכול לשבת איפה שאתה יושב ולשיר אותו ולבכות אותו... ... שהנה פתאום - אכן, לכל שיריך - אני כינור.... [ואז אתה תלך למחשב ותכתוב על החלום שחלמת בלילה ותקרא לזה 'חלום - 0.166666 מנבואה...' ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] הה... גם אני מצטרף להנ"ל... [נשגב מבינתי...] והייתי ממליץ, בזאת, על יצירה 'ישנן כמה סוגים של קורנפלקס' של טובי...}-] [ליצירה]
תגובות