בְּהָרֵי הַמִּסְתּוֹר שָׁאַלְתִּי עָלַיִיךְ

קוֹרֵא בַּנְּקִיקִים אֵת קוֹלֵךְ, עֵת שָׁמַעְתִּי

הֵד הָרִים מִסְתּוֹרִי שֶׁנּוֹשֵׁף בְּגַבִּי,

וְשׁוֹקֵק לְפִסְגָּת מְצוּקִים, שֵׁאֶרְאֶךְ

בְּעֵינָיִים כָּלוֹת

כְּמוֹ מֵאַיִן.

עַל עָפָר שְׁתִיקוֹתַיִךְ עָצַרְתִּי,

מְגָשֵׁש אֶל פָּנָיִךְ, כְּמוֹ זִיו

אִיקוֹנַיִיךְ נִרְשָׁם בְּלִבִּי.

וְאוּלָי תִּצְטָרְפִי לְטִיוּל לְעֵת עֶרֶב,

לְרוּחַ קָלָה מְשַׁבֶּרֶת

סְלָעִים שֶׁל שְׁתִיקָה, מְפָרֶקֶת

הָרֵי הִתְנַשְּׂאוּת קְפוּאִים,רְדוּמִים,

חוֹשֶׂפֶת שִׁכְבָה

רַכָּה רַכָּה?

אַל תַסְתִּירִי, סוֹתֶרֶת אוֹתִי בְּתוֹכֵךְ.

מְנַגֶּנֶת צְלִילִים אֵלֶקְטְרוֹנִיִים קָשִׁים,

מְשַׂחֶקֶת בְּנַחַת  עַל לַחְצָנִים הָרוּסִים.

אַל תִּהְיִי רַק בְּפַחַד, רְסִיסִים שֶׁל מַבָּט,

מְפָרֶשֶׁת דְּמָעוֹת שֶׁל אֶלֵּה

הָעָשׁוּקִים.

מִמֵּךְ בִּקַּשְׁתִּי בֵּיתִי,

שֶׁשָּׁקַע בְּתוֹכֵךְ.

וְרֶמֶז וְסוֹד נוֹצְצִים בָּךְ,

וּתְהוֹם עַפְעַפַּיִיךְ.

מָה יָפִית, נַעֲרָה, מָה יָפוּ מֶרְחָבַיִיךְ,

מְחוֹלָם שֶׁל קִסְמֵי אַרְגָּמָן,מְשַׁלְּחִים לְחִישׁוֹת.

כָּךְ לָחַשְׁתִּי לָךְ, פַּעַם, וּפַעַם שָׁמַעְתִּי

אֵת טוֹהַר קוֹלְךָ, מְאָחֵה בִּי פְּצִיעוֹת.

אֶיזֵה יוֹפִי טָהוֹר מְרַפְרֵף עַל קִרְעֵי הַכֻּתּוֹנֶת

מְלָטֵף אֶת גִלְדֵּי הַסְּכָרִים הַפְּרוּצִים.

וְיָדַעְתִּי שֶׁלִּי אַתְּ, וְרַק לָךְ נוֹעַדְתִּי

וּבֵינֶינוּ עוֹלָם וּמָבוֹךְ וּפְרָצִים.