ובאותו רגע, כשהכל נראה כל כך נורא,
פתאום תפשתי שזה לא יכול להיות,
הרי לא בשביל זה נוצרו חלומות.
ואז הבנתי שזו בסך הכל מציאות,
וכשהלילה שוב יפציע היא תיגוז,
ואני אעצום עיניים לתוך חלום אמיתי ומואר.
גברת, קיבלת אישור אם לזה את מחכה.
אהבתי מאד את התחכום. יש בו מן האמת העמוקה שהרבה מאתנו חושבים אך לא מעיזים לומר במילים ואת ניסחת את זה בצורה יפיפיה.
עכשיו קבלי גם ח'ח'.
רוצה להפנות לשיר הנשכח הזה, שהוא שיר מדהים בעיני.השינוי המקורי הזה בנקודת המבט - מה אמיתי ומה לא. מי אמר שהמציאות החיצונית אמיתית יותר מהפנימית? ואולי החלום מבטא משהו "אמיתי" יותר, שלא מצליח להתבטא במציאות של "עולם השקר" הזה?
[ליצירה]
יש א'
גברת, קיבלת אישור אם לזה את מחכה.
אהבתי מאד את התחכום. יש בו מן האמת העמוקה שהרבה מאתנו חושבים אך לא מעיזים לומר במילים ואת ניסחת את זה בצורה יפיפיה.
עכשיו קבלי גם ח'ח'.
[ליצירה]
לזר
אתה בהחלט מובן.
אבל זה מה שיפה בעיניי בעולם הסיפורים. כבלי המשיכה אינם קיימים כאן, ואנו רשאים לעוף כאוות נפשנו. לא במשוגעים עסקינן? מדוע? אנשים נורמליים יש לנו מספיק בחיים הסובבים אותנו. בשביל זה אין צורך ליצור.
ובעזרת אותם משוגעים אנו יכולים גם להבין, אם נסיר את ההקצנות, מה לא בסדר בחיים שלנו.
[ליצירה]
בלי שום כוונה ללגלג, זה הזכיר לי שיר שהופיע פעם במדור סאטירי:
אני אמן השכנוע העצמי
אני אמן השכנוע העצמי
אני אמן השכנוע העצמי
וכו'
אז שיהיה לך בהצלחה! אני יודע שאת זקוקה לה!
[ליצירה]
לא מסכים...
חזק מאוד.
האם זה מה שעושה אדם לגבר? היכולת להתנער? אם המעשה הזה הוא נכון הרי שהוא צריך להיעשות, גבר או לא גבר. ואם אין צורך בו, חבל שיתקיים רק כדי להוכיח גבריות כלשהי...
[ליצירה]
למעשה היו יותר מפעמיים
עונש מוות נגזר גם על ג'ון איוואן דמיאניוק, וכן על מחבל שביצע פיגוע בחדרה לפני 13 שנה בדיוק, ביום הזיכרון תשס"ד. בשני המקרים, הערעור שינה הכל.
המקרה של היהודי שהזכרת לא היה בדיוק כחלק ממערכת השפיטה הרגילה, אלא בבית משפט צבאי (ולמען האמת, כך גם במקרה של המחבל). מאוחר יותר התברר כי היתה זו טעות.
[ליצירה]
ורק שאלה קטנה שהטרידה אותי, בקשר לסיפור הזה וכן בסיפורים אחרים (כמו 'רגעים קטנים' של אלול אחר) - מדוע כדי לכתוב עלילת מתח-למחצה, אתה/אתם/אנחנו מרגישים צורך לברוח לכבישים מהירים אמריקניים או לאחוזות אירופיות? מדוע הסיפור לא יוכל להתאקלם היטב בארץ הקודש?
מוזר.
[ליצירה]
יפהפה
ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה.
מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו.
[ליצירה]
א. יפה מאוד
ב. שאלה, ברשותך - משהו שאינו מובן לי: האם הלהבה היא האהבה, או שמא היא מה שמביא אותה? ואולי שתי התשובות נכונות?
[ליצירה]
[ליצירה]
תזכורת
חייב להעלות את הסיפור הזה שוב מן התהומות, לרגל יום הזיכרון לשואה ולחורבן. לא חשבתי שאצליח להבין את אימת ירושלים הבוערת דווקא כשאסתכל בה מבעד לעיניים צהובות.
תגובות